אז ככה, לגבי שניהם:
Damita Jo: בין האלבומים הפחות אהובים עליי של ג'נט. אומנם יש בו לא מעט שירים מצויינים, אבל חלק מהשירים פשוט מרדימים/מעיקים/לא מושקעים. הוא האלבום היחיד ש"רק" חיבבתי מאז הבום שהותיר Control. הוא עדיין טוב מאוד, אבל יש הרגשה לפעמים שיכל להיות יותר טוב, שאולי זאת לא הרמה שהורגלתי מג'נט.
הטופ 5 שלי מהאלבום (בסדר רנדומלי): 1) All Nite (Don't Stop) - שיר היפ-הופ סקסי וחייתי, כמיטב המסורת של ג'נט. אני אוהב גם את
הרמיקס של So So Def (חברת ההפקה של ג'רמיין) עם אלפנט מאן, שנותן יותר גרוב לשיר. 2) R&B Junkie - שיר דיסקו גרובי ומגניב. חמוד ומקפיץ בדיוק כמו
Come On Get Up (בין השירים היותר משמחים של ג'נט). 3) Truly - הקול של ג'נט משתלב באופן מצויין עם המוזיקה השקטה, ומצליח לרגש בחלקים מסויימים. נקישות האצבעות שמלוות את השיר נוגדות באופן חינני את המלודיה הרכה שבשיר. 4) Island Life - סתם שיר מגניב, הוא נשמע בעיני כמו That's The Way Love Goes Part II (לא בגלל המילים, בגלל ההפקה והשירה של ג'נט). 5) My Baby - עוד הפקת היפ-הופ רכה ומצויינת של קנייה ווסט. אני מאוד אוהב גם את קטע הראפ של קנייה. אני אוהב עוד כמה שירים, אבל אלו האהובים עליי באופן כללי.
Control: יש לי חולשה לאלבום הזה - כל שיר ממנו שאני אשמע ברדיו או ב-VH1, אני ישר יתחיל להתלהב...
השיר האהוב עליי הוא The Pleasure Principle, שיר שמסתכם במילה "שלמות". הוא כ"כ רלוונטי בשבילי, ואני מוצא את עצמי שומע את עצמו הרבה - אפילו שהוא נוצר לפני שבכלל נולדתי...
הטופ 5 שלי מהאלבום (בסדר רנדומלי): 1) The Pleasure Principle -
. 2) Nasty - אין מה להגיד, קלאסיקת פופ ובין המנוני הנשים היותר מוכרים בכל הזמנים. וכמובן השורה הנצחית - It's Janet... Miss Jackson if you nasty!
3) When I Think Of You - נשמע כאילו הפיקו אותו אתמול, כ"כ רלוונטי גם לימינו. שיר ענק ויש הטוענים שהוא הלהיט הכי ענק מהאלבום. 4) Control - ההתחלה שלו פשוט מדהימה (פעם היא הייתה בחתימה שלי).
אה כן, וגם שאר השיר. 5) Funny How Time Flies - אפשר להגיד שזאת ההתחלה של הסקסיות של ג'נט שהובילה אותה לאלפי שירים סקסיים (ולא חסר: Anytime, Anyplace, Would You Mind, Rope Burn וכו' וכו'). אני מת על ההתחלה בצרפתית.
אני גם אוהב את
הרמיקס של ה-States.
לגבי הפסקה האחרונה שלך: אני לא יודע כמה אנשים יסכימו איתך לגבי זה, הרוב אוהבים דווקא את ה-90' (לפחות ממה שיוצא לי לקרוא מחבורת הכלבים ב-janetxone). לגבי הירידה באיכות, 20 Y.O. ו-Discipline איכותיים מאוד ואני אהבתי אותם. אני לא יודע לגבי הכבוד האבוד, אותו היא מעולם לא הייתה צריכה להחזיר (אין לה אף אלבום אחד גרוע). לגבי הופעות, ה-All For You Tour הוא פשוט ה-שיא, טור שקשה מאוד להתעלות עליו. לאחרונה, דלף לאינטרנט גם צילומים מקצועיים של ה-Rock Witchu Tour שגרמו לי לאהוב אותו (בהתחלה די הסתייגתי ממנו). שים לב לחלק החללי (והפותח) בטור ותגיד לי אם היא אי פעם איבדה את כתר אחת הפרפורמריות הגדולות בכל הזמנים:
http://www.youtube.com/watch?v=6uNtb0as4Bk אה, ועדיין לא שמעת את כל האלבומים של ג'נט.
חסר לך עדיין: 1) Janet Jackson 2) Dream Street 3) Contro: The Remixes 4) janet. Remixed 5) Design Of A Decade 1986/1996
). כצפוי, לא אהבתי את Damita Jo חוץ מכמה שירים (Like You Don't Love Me, Truly). Control הוא האלבום השני שלה שאהבתי במלואו, אלבום פופ-R&B עם נגיעה דאנסית שעדיין נשמע עדכני. בעיניי, אם When I Think Of You היה יוצא כסינגל ב-2009, הוא היה מגיע ל-Top 10 בארצות הברית בדיוק כפי שהגיע ב-1986. כנ"ל לגבי שיר הנושא, ובמיוחד לגבי Nasty. הרבה אנשים יסכימו איתי שהשיא האמנותי של ג'נט היה בשנות השמונים (עם Control ועם Rhythm Nation 1814, כאמור), אבל השיא של היכולות שלה יכול להתממש שוב. היא לא איבדה את הדינאמיות שלה כפרפורמרית וכמבצעת (ראו ערך: All For You Tour), ולמרות ירידה באיכות האלבומים שלה מאז 2004, אולי היא תצליח להשיב את הכבוד האבוד שלה בעולם המוסיקה. זהו, שמעתי את כל האלבומים שלה.
