תקשיבי, גיברת עיניים ../images/Emo15.gif
קודם כל - זה לא שאני בלעתי את הלשון - אלא זה האחרים שנסתמו להם האוזניים, מצד שני, מי בכלל מצפה שמישהו יקשיב, שלא לדבר על כך שממילא גם לא יבצע. הסיסטם הוא כזה, שכל אחד עסוק וטרוד בעניינים הפרטיים שלו שהשלטון מעמיס עליו רק כדי להעסיק את הנתינים בשטויות. נסי לעצור בכל שעה נתונה, מאה מכוניות אקראיות הדוהרות על איילון, למשל, ותשאלי אותם לאן הם כל-כך ממהרים. יתכן ותופתעי: פחות מעשרה אחוזים ממהרים לאיזה עניין פרודוקטיבי, יצרני או יצירתי! כל השאר - ממהרים לעסוק בשטויות הנוחתות עליהם מטעם השלטון. האחד - רץ לעורך-דין שלו, השני רץ לרואה חשבון, השלישי - לרופא, הרביעי - למס רכוש, החמישי - למשרד הרישוי, השישי - לטאבו, השביעי - למס-הכנסה, השמיני - לבית משפט, התשיעי - לעירייה, העשירי - לדואר, והאחר - לבנק, והאחר לאיזה סידור אחר, והמיואשים - לקניון, לקנות איזו חולצה בדולר שהגיעה מהונק קונג, ואחרים - לקופת חולים לקחת את הבדיקות, ועוד אחרים - לעשות קניות, וכל הלאה וכך הלאה והלאה והלאה והלאה - כולם יחד מייצרים פקקים טיפשיים בדרכים, כולם נראים מהצד נורא עסוקים ונורא חשובים, כל אחד רץ אחרי איזה אישור, אחרי איזו חתיכת נייר, פתק, מיסמך, חתימה, חלק מהם ייכנסו מרוב לחץ בטמבון של זה שלפניהם - והנה יש להם כבר סידור למחר, וחלק אחר כבר ממהרים לקחת את הילד לאיזה חוג, השאר סתם מסתובבים כדי לחפש חנייה, ובקיצור: גם כל אלה הם למעשה סוג של מובטלים - רובם מחכים שיגיע כבר הערב לנוח מכל השטויות שעברו עליהם, בשאר הזמן הנותר הם קצת דואגים, קצת מפוחדים, קצת מתכננים להחליף את המקרר - הנה יש להם סידור חדש למחר, בדרך חזרה אולי ייכנסו לסרט, ובין לבין - יספרו לכולם בסלולארי שכבר אי-אפשר כי נמאס, וכך עד הבחירות - ושוב יגשו לקלפי ושוב יבחרו באיזה עסקן, ושוב הטמבל החדש שייבחר יתעתע עם איזה קבינט, ושוב יחזור הסיפור, ואז כבר שוב תגיע מעטפה חומה חדשה מהשלטונות - ושוב יתחיל איזה מירוץ מטופש אחרי איזה סידור מטופש, ולכי תבני מדינה עם כל הפדארציה הזו. בלי לדעת את פרטי המקרה - אני מוכן לתת את הראש - שכל שישה החיילים שנהרגו היו בטח איזה טירונים, שבחיים שלהם לא ירו עוד אפילו לא על ארנבת מורעלת. בעוד יומייםן כבר יידעו כולם את המחדל. אבל מה איכפת, למי איכפת. ראית פעם בנאדם הטרוד עם מעטפה חומה שקיבל מהשלטון?! היה עולה בדעתך לתת לו לנהל באותם ימים את העסק שלך?! וזה בדיוק מה שקורה לאריק שרון: עסוק כל היום עם הצרות של הבן, הנחקר במיחלק הונאות, והוא חושש שהמשטרה תגיע גם אליו, והבנק לוחץ - כי היה צריך לשעבד את העסק בגלל המיליונים שנאלץ להחזיר במזומן למדינה בגלל העמותה ההיא, והעו"ד רוצה הרבה כסף עבור הטיפול בתיק ההוא בבלגיה, ואתמול היה עוד תיק בבית-משפט עליון עם התביעה נגד "הארץ", ויש עוד כמה צרות שהאנשים אינם יודעים, נו, אז תגידי, עיניים, איזה ערך יש לאדם כזה בגילו עם כל הצרות הפרטיות האלה - איזה סיכוי יש שהוא יקדיש דקה אחת ביום כדי לטפל באמת במצב, שלא לומר: כדי להפוך הכל מחדש - וגם להצליח?! הצחקת אותי. אבל הרי כבר ידוע שהאנשים מעדיפים לבכות מאשר להקשיב. תראי איך הם מתנהגים בבחירות. כמו שאהידים לכל דבר.
