אש שלהבתיה
New member
שמירת העיניים
שמירת העיניים ע"פ נפש החיים ידוע מה גודל הפגם של ראייה אסורה והרהור עבירה בנשים ואסור להסתכל אפילו באישה פנויה וצנועה, קל וחומר שאסור להרהר או להסתכל באישה לא צנועה ומבאר בעל נפש החיים שלאדם יש ארבעה חלקים :נר"ן ושורש הנשמה .(נר"ן=נפש,רוח,נשמה) כאשר שורש הנשמה הוא החלק העליון המקושר לקב"ה ומתחתיו נמצאים הנשמה ,רוח ונפש של האדם. כאשר אדם עושה עבירות מסוימות הוא יכול ח"ו לקבל עונש של כרת .כאשר יש כמה סוגי כרת. אם אדם עשה עבירות שעומדות כנגד הנפש ,הוא ניתק את נפשו מרוחו ונשמתו וכן הלאה ולכן צריך לתקן את מעשיו על מנת לחבר את נפשו לשאר לרוחו ונשמתו. וכיצד יעשה זאת? התיקון הוא ע"י חרטה מעומקא דליבא ווידוי פה ששיכים לרוח שהיא מעל הנפש ואז גורם בכך לעלות בקדושה עד לקב"ה ומשם יורד עד לנשמה ורוח ומחבר את נפשו בחזרה עד לשורשה. וכן עם פגם ברוחו ע"י דיבורים לא טובים .או בשאר העוונות הקשורים לדיבור שהוא כנגד נפשו כמו עוון ביטול תורה גרם לכך שרוחו (ואתה נפשו) יכרתו מנשמתו ולכן התיקון הוא ע"י חרטה אמיתית בלב וע"י הרהורי תשובה שהרי המחשבה שייכת לנשמה שהיא מעל הרוח . וגורם בכך עולה בקדושה עד לשורש נשמתו ויורד ומקשר את רוחו ונפשו שנכרתו מנשמתו בחזרה לנשמתו. וכאן אנחנו מגיעים לחטא החמור של הרהור בנשים. שהרי חטא זה הוא כנגד המחשבה ואם כך ,כאשר אדם מהרהר הרהורים אסורים בעקבות הסתכלות לא טהורה שראה ,הוא פוגם בנשמתו וכורת את נשמתו משורשה ולכן אמרו חז"ל שיותר קשה הרהור העבירה מאשר המעשה עצמו ,שהמעשה הוא כנגד הנפש ואילו ההרהור הוא כנגד הנשמה. ולכן צריך להיזהר מאוד מאוד מכל ראייה אסורה ומכל הרהור אסור כי גודל הפגם הוא גדול ועצום. ויש לחזור בתשובה ולהתחרט על כל ראייה וראייה והרהור לא טהור שהרהר בנשים שע"י זה פגם בנפשו ורוחו ונשמתו וכרת אותם משורש הנשמה אל מעמקי הקליפות. וממשיך בעל "נפש החיים" ומבאר כיצד נתן לתקן את הפגם הזה (לא כתחליף לחזרה בתשובה ושמירת העינים אלא בעקבותיה) הוא עפ"י מה שאמרו חז"ל "כל העונה אמן יהא שמה רבה בכל כוחו קורעים לו גזר של שבעים שנה".והפרוש הוא שרמוזים פה ארבעה עולמות "אצילות,בריאה,יצירה,עשייה ". ובקדיש ,אומר שבח לקב"ה בכל העולמות שעומדים כנגד ארבעה חלקים שבו שהם נפש רוח ונשמה ושורש נשמתו של האדם ומתקן בכך את הפגם שפגם במחשבתו .אבל אין זה תחליף לחזרה בתשובה ושמירת הטהרה בעיניים ובלב.ולכן המקבל על עצמו לשמור עיניו זוכה לקדש את כל גופו שהרי כל אבריו נהיים מקודשים מזה ,וזוכה להכנס במחיצתו של הקב"ה ולעתיד לבוא להנות מזיו השכינה.וניצול מחיבוט הקבר.ולכן אין להתייאש! אלא לחזור בתשובה שלמה ולשמור את העיניים ואת הלב מכל דבר רע.
שמירת העיניים ע"פ נפש החיים ידוע מה גודל הפגם של ראייה אסורה והרהור עבירה בנשים ואסור להסתכל אפילו באישה פנויה וצנועה, קל וחומר שאסור להרהר או להסתכל באישה לא צנועה ומבאר בעל נפש החיים שלאדם יש ארבעה חלקים :נר"ן ושורש הנשמה .(נר"ן=נפש,רוח,נשמה) כאשר שורש הנשמה הוא החלק העליון המקושר לקב"ה ומתחתיו נמצאים הנשמה ,רוח ונפש של האדם. כאשר אדם עושה עבירות מסוימות הוא יכול ח"ו לקבל עונש של כרת .כאשר יש כמה סוגי כרת. אם אדם עשה עבירות שעומדות כנגד הנפש ,הוא ניתק את נפשו מרוחו ונשמתו וכן הלאה ולכן צריך לתקן את מעשיו על מנת לחבר את נפשו לשאר לרוחו ונשמתו. וכיצד יעשה זאת? התיקון הוא ע"י חרטה מעומקא דליבא ווידוי פה ששיכים לרוח שהיא מעל הנפש ואז גורם בכך לעלות בקדושה עד לקב"ה ומשם יורד עד לנשמה ורוח ומחבר את נפשו בחזרה עד לשורשה. וכן עם פגם ברוחו ע"י דיבורים לא טובים .או בשאר העוונות הקשורים לדיבור שהוא כנגד נפשו כמו עוון ביטול תורה גרם לכך שרוחו (ואתה נפשו) יכרתו מנשמתו ולכן התיקון הוא ע"י חרטה אמיתית בלב וע"י הרהורי תשובה שהרי המחשבה שייכת לנשמה שהיא מעל הרוח . וגורם בכך עולה בקדושה עד לשורש נשמתו ויורד ומקשר את רוחו ונפשו שנכרתו מנשמתו בחזרה לנשמתו. וכאן אנחנו מגיעים לחטא החמור של הרהור בנשים. שהרי חטא זה הוא כנגד המחשבה ואם כך ,כאשר אדם מהרהר הרהורים אסורים בעקבות הסתכלות לא טהורה שראה ,הוא פוגם בנשמתו וכורת את נשמתו משורשה ולכן אמרו חז"ל שיותר קשה הרהור העבירה מאשר המעשה עצמו ,שהמעשה הוא כנגד הנפש ואילו ההרהור הוא כנגד הנשמה. ולכן צריך להיזהר מאוד מאוד מכל ראייה אסורה ומכל הרהור אסור כי גודל הפגם הוא גדול ועצום. ויש לחזור בתשובה ולהתחרט על כל ראייה וראייה והרהור לא טהור שהרהר בנשים שע"י זה פגם בנפשו ורוחו ונשמתו וכרת אותם משורש הנשמה אל מעמקי הקליפות. וממשיך בעל "נפש החיים" ומבאר כיצד נתן לתקן את הפגם הזה (לא כתחליף לחזרה בתשובה ושמירת העינים אלא בעקבותיה) הוא עפ"י מה שאמרו חז"ל "כל העונה אמן יהא שמה רבה בכל כוחו קורעים לו גזר של שבעים שנה".והפרוש הוא שרמוזים פה ארבעה עולמות "אצילות,בריאה,יצירה,עשייה ". ובקדיש ,אומר שבח לקב"ה בכל העולמות שעומדים כנגד ארבעה חלקים שבו שהם נפש רוח ונשמה ושורש נשמתו של האדם ומתקן בכך את הפגם שפגם במחשבתו .אבל אין זה תחליף לחזרה בתשובה ושמירת הטהרה בעיניים ובלב.ולכן המקבל על עצמו לשמור עיניו זוכה לקדש את כל גופו שהרי כל אבריו נהיים מקודשים מזה ,וזוכה להכנס במחיצתו של הקב"ה ולעתיד לבוא להנות מזיו השכינה.וניצול מחיבוט הקבר.ולכן אין להתייאש! אלא לחזור בתשובה שלמה ולשמור את העיניים ואת הלב מכל דבר רע.