שמירה על פרטיות

שמירה על פרטיות

האם כיבדו את הפרטיות שלכן כשגרתן בבית ההורים?או שאולי ניכנסו לחדר? לא חיטטו בדברים? לא חיפשו את היומן הסודי? ואיך אתן נוהגות בבית שלכן? יש לכן מקום שאסור לילדים להיכנס? ובחדרים שלהם - אתן שומרות על פרטיות או ניכנסות ויוצאות באופן חופשי?
 
בתור אחת שגדלה בבית הילדים בקיבוץ...

זה אומר הכל לגבי הפרטיות... בביתי שלי אין מקום שאסור לילדים להיכנס, אך יש מקומות בהם אנו מסתירים דברים שלא רוצים שיראו. בחדרי הבנים, כשהם לא נמצאים אין להם כל בעיה שניכנס אליהם (לשים בגדים בארונות, לסדר פה ושם דברים, לפתוח חלונות ולאוורר וכו'), כשהם נמצאים בחדר, אנו מבקשים רשות להיכנס. בעיקר אצל הגדול.
 
אני כמעט בטוחה שאמא שלי קרה

את היומן הפרטי שלי (כתבתי מכיתה ז' עד ערב לפני הגיוס) אני נכנסת לחדר של הבת שלי באופן חופשי כשהיא לא נמצאת למשל להכניס כביסה לארון, לסדר מיטה וכדומה אבל לא עלה על דעתי לחפש יומן או לחטט במחשב. כשהיא בבית אני מבקשת את רשותה להיכנס לחדרה.
 

הילהל

New member
באופן סביר

לא חיטטו לי בדברים מצד אחד לא הסכימו שאנעל את הדלת, מצד שני תמיד דפקו עליה לפני שנכנסו לא הרגשתי "תחת מעקב" או משהו הילדים שלי קטנים מכדי שידרשו פרטיות (אני חשבתי מהכותרת שלך על הבעיה ההפוכה - אין פרטיות כאמא)
 
את מזומנת לפתוח שרשור על זה,

את לא צריכה לחכות שאני אפתח שרשור על משהו - תרגישו חופשי לפתוח שרשור על מה שמעניין אתכן.
 

יומטוב5

New member
בילדותי לא היה לנו חדר לבד

גרנו 3 האחיות בחדר אחד וארון הבגדים היה בחדר של ההורים אז פרטיות לא היתה בכלל היום אני נכנסת לחדרים שלהם ומסדרת אבל לא החטט במגירות שלהם
 
אצלי מאוד כיבדו את הפרטיות ../images/Emo13.gif

לא חיטטו לי בדברים, לא סידרו לי דברים מבלי שהסכמתי קודם לכן.
 
לא זכור לי שחיטטו לי בדברים הייתה

לי פרטיות מושלמת לגבי ילדיי הם עוד צעירים ואני חייבת לפקח עליהם, אז בטח שהם לא זקוקים כרגע לפרטיות. שהם יגדלו אז אני אתן להם פרטיות אבל בעידן של היום הפרטיות תהייה עם יד על הדופק, עם כל מה שקורה בחוץ, אם זה על המחשב ובכלל.
 

אנאהיא

New member
פרטיות כמעט ולא היתה

התגוררנו בדירה קטנה והחדר "שלי" היה חדר מעָבר לשירותים ולמטבח וללא דלת משלו. אימי תמיד היתה רחרחנית וחטטנית, רצתה לדעת ה-כ-ל ! היא מעולם לא עבדה מחוץ לבית, כך שהיתה צריכה "להתעסק" עם משהו ע"מ לא להשתעמם יתר על המידה. בביתנו שלנו אנו מכבדים את הפרטיות. תמיד נוקשים על דלת החדר במידה והיא סגורה. אין מקום בבית שלילדים אסור להכנס, אם כי לא למטרת חיטוטים מיותרים
וזה לא שיש מה להסתיר, פשוט נראה לי שזה לא יפה. גם הילדים בינם לבין עצמם, רצוי שיכבדו האחד את פרטיות משנהו. אצלנו היתה תקופה שבתנו היתה "מלווה" מאחותה הגדולה כל מיני פרטי לבוש בהעדרה מהבית, וברגע שהדבר הורגש התחילה מריבה קולנית. למרות שדיברנו והסברנו, זה לא תמיד עזר. כיום כולנו צוחקים על הקטע הזה...
 

תאירעות

New member
בנעורים שלי גרתי בקיבוץ

אז זה פחות רלוונטי אבל באופן כללי אמא שלי מעולם לא חיטטה לי בדברים(אני חושבת...
) לילדים שלי אני נכנסת חופשי לחדר אבל אם הם נמצאים שם והדלת סגורה אני מקישה ומחכה לאישור מהם... אין חדר שהילדים לא מורשים להיכנס אליו,אבל גםן אצלנו אם הדלת סגורה הם צריכים להקיש קודם ולקבל מאיתנו אישור.
 
שתהיו בריאות,

עד שלימדתי את ההורים לדפוק בדלת, אני בת 21, ולקח לי זמן ללמד אותם לדפוק לי בדלת, רק שהם לא מחכים לתשובה
. אני מאוד קנאית לפרטיותי, אבל אין לי ממנה כל כך... ממה שאני יכולה אני "נועלת" מהם. היה לי פעם יומן, וביום הראשון שכתבתי בו, כבר כל המשפחה ידעה על מה שאני כותבת! ולא גיליתי להם על היומן בכלל! אמא כל הזמן שואלת:"מי מתקשר?" "על מה דיברתם". נו, אמא. (לא שזה היה מפריע לי אילולא היא הייתה רצה לספר לחברות שלה
)
 

שרונית28

New member
תמיד כיבדו את הפרטיות שלנו

אף פעם לא פתחו את מכתבי, לא נגעו לי בתיק או במגירות. אצלנו בבית לעומר מותר להכנס לכל חדר גם לשלנו כמובן כל עוד אין אצלו חבר והוא יודע שבמגירות לא נוגעים. לגבי החדר של עומר הוא רק בן 5 אז כן אני נכנסת חופשי מאמינה שיגיע גיל נצטרך לבקש רשות.
 

פרח קט

New member
כיבדו את הפרטיות שלי כילדה

רק בגיל 12 קיבלתי חדר משלי. אני הייתי אחראית על נקיונו ועל הסדר(והיו בו סדר וניקיון מופתיים) את הכביסה אמא הייתה מניחה על שןלחן כתיבה ולא פותחת לי את הארון. אך אם היו מגיעים חברים ממין זכר אסרו עלי לסגור את הדלת ומדי פעם אבא היה מגיע ומציץ ולא! בהחלט לא היה זה בית דתי! כיום בביתי יש כבוד רב אחד לפרטיות של האחר גם בין הילדים האחד עם השני. לעולם לא יכנסו לאחד החדרים מבלי להקיש על הדלת ולבקש רשות להיכנס. אפילו את חדרי האמבטיה אנו לא נוהגים לנעול.
 
למעלה