אז מה הסיפור שלי...
לא יודע עד כמה זה מעניין, אבל לא יזיק לכתוב. תמיד הייתה לי משיכה לחברים מסויימים בכיתה, עוד מכיתה א'. לא משיכה מינית, אבל כן הייתה לי הערצה חזקה אליהם, תמיד שיערתי שזה אולי בגלל דימוי עצמי נמוך שהיה לי. בכיתה י' הייתה הפעם ראשונה שזה התבטא בצורה מינית עם חבר טוב. לא אלאה אתכם בפרטים, רק אומר שהייתי דלוק עליו לגמרי ודי הכחשתי את זה עם עצמי, הגענו הרבה פעמים למצב של מתיחות מינית (בין אם זה אני זה שיצר את המתיחות ובין אם זה הוא), בסופו של דבר הגענו לכך ששנינו בשירותים, המכנסיים למטה, ועם זיקפה חזקה, ועדיין סירבנו להאמין שקורה משהו בינינו. כשגיליתי שגם לו יש זיקפה ממני התחרפנתי לגמרי, רעדתי כולי, הזעתי כמו חמור, הרגשתי שאני נחנק, רציתי להיעלם. בהמשך הייתי חייב לדעת - מה, הוא נמשך אליי? איך הגיוני?! יש לו גוף כל כך יפה לעומתי, אז למה שזה יקרה? אני כל כך כלום לעומתו, מה הוא כבר יכול למצוא בי? היו רגעים שחשבתי שאני הוזה, רציתי לדבר איתו ולוודא שזה אכן קרה, אבל כל פעם שניסיתי להעלות את הנושא ולו רק ברמיזה הוא היה מתחמק. הלב שלי היה מפרפר כל פעם שראיתי אותו, במשך חודשים לא ישנתי בלילה מרוב מתח, ואם כבר ישנתי אז היו לי סיוטים עליו. הייתי חושב עליו במשך כמה שנים. שנתיים אחרי המקרה בשירותים צפיתי בסרט פורנו שהורדתי מאימיול, הייתה שם בחורה ממש יפה, אבל היה בה משהו מוזר, לא ידעתי להגדיר בדיוק מה, כשהיא הסתובבה נחשו מה - היה לה בולבול
(מסתבר ששמנמנים קצת נראים כמו בחורה מאחורה
ואז שוב היו לי תהיות איך הגיוני שבכלל נהניתי מזה, הרי זה גבר! אחרי כמה חודשים נפל לי האסימון, די אהבתי את העניין, בהמשך גם למדתי לחפש אותם באינטרנט. בגיל 20 כבר הייתי מודע לזה באופן די ברור - אני נמשך גם לגברים. נקודה. עכשיו צריך להיזהר שאף אחד לא יידע. בצבא הייתי נזהר לא להיכנס למקלחת כשהיו שם שמנמנים, אבל הייתי אוהב לשכוח בכוונה את השמפו ולהיכנס כשהשמנמן מתקלח ולתת הצצה חטופה. בהמשך, כשהגיעו הצעות לדייטים הייתי מתלבט. להתחתן? הרי אני בכלל לא יודע אם אני סטרייט. נשים זה דבר יפה, אבל השמנמנים החדשים האלה שגיליתי - זה הרבה יותר יפה! חוץ מזה, מה אם היא תדע עליי? אני בכלל אמור לספר לה? מה אם יש לה אח שאני יידלק עליו פתאום? וככה מצאתי את עצמי מתלבט עד היום. מאוד חשוב לי להיות נאמן לאישתי כשאתחתן (בע"ה), ואני רוצה גם לדבר איתה על הכל, אבל מצד שני - אני לא בטוח שאוכל להחזיק את עצמי לכל החיים. בינתיים אני מאופק, אבל מי יודע לעוד כמה זמן? לפני כמה חודשים גיליתי את המצלמות אינטרנט, זה היה קפיצת מדרגה ענקית בשבילי - ליצור קשר עם מישהו שאני נמשך אליו, וזה לא סתם מישהו, זה מישהו שגם הוא נמשך אליי, ועוד לבקש ממנו להתפשט ושהוא באמת יעשה את זה! ועוד לעשות דברים ביחד!! ככה מצאתי את עצמי מבלה ימים שלמים על המיטה, גולש בספינצ'אט ושות', צירפתי אנשים למסנג'ר ודי התמכרתי לעניין. כרגע אני בהתחלה של סיפור מאוד ארוך שהולך להימשך שנים, זה די ברור לי. הולכים להיות פה הרבה מאבקים, התמודדויות, שליטה עצמית, דחיית סיפוקים ונאמנות. אני יודע שיש לי משיכה לגברים ספציפיים, אבל אני גם יודע שלא משנה מה, יש לי תורה ואיתה אני ינצח. (ואם אתם רוגזים על ההחלטה שלי להתכחש, אשמח אם תגידו קודם איך זה מסתדר תורנית, כי אני לא מוצא שום תירוץ הגיוני)
