שמח - אבל נוגע ללב
אז בת הזקונים שלי הצטרפה למועדון. כבר סיפרתי בעבר, שבביה"ס היא תיפקדה מצוין גם לימודית, גם התנהגותית וגם חברתית, ואני בכל זאת הרגשתי את הסימפטומים בבית, מיום ליום יותר ויותר. בסוף השנה היא אמרה שהיא לא רוצה ללכת לכיתה ב', היא רוצה להישאר בא', כי היה לה שם קשה מדי ובכיתה ב' יהיה עוד יותר קשה. אז דיברתי עם רופאת המשפחה, והלכתי לנוירולוגית, והתחלנו רטלין. התחלנו מ 5 מ"ג, עם הנחיה לעלות עד 10 לפי הצורך, כראות עיני. בשבוע האחרון של החופש וביומיים הראשונים של הלימודים לא ראיתי שום שינוי. והיתה לי בעיה: הרי בביה"ס לא ראו את הבעיות, אז איך אני אדע כשיהיה שיפור? בכל זאת עליתי ל 7.5 מ"ג, והנה, הפלא ופלא: מאז שעלינו במינון אני מקבלת בצהריים את הילדה הרגועה והשמחה שהייתה לי פעם, לפני כיתה א'. אין בכיות, אין חוצפות, אין קפריזות. הרטלין אמנם משפיע עד קצת לפני 12, והיא מגיעה הביתה בערך ב 1, אבל עכשיו היא כבר לא מגיעה לצהריים ממוטטת ממאמץ ומתסכול, וכנראה ההתנהגויות השליליות אצלה נבעו בעיקר מעודף המאמץ. זה נהדר, אבל צובט הלב על כל הילדים שלא מתגלים מפני שהם עושים את המאמץ הנורא להתמודד לבד, ועוד מקבלים אח"כ ביקורת על כל תופעות הלוואי שהם מפתחים. ותודה לדליה שהזכירה לי מה זה ADD של בנות, וזירזה את ההחלטה לטפל!
אז בת הזקונים שלי הצטרפה למועדון. כבר סיפרתי בעבר, שבביה"ס היא תיפקדה מצוין גם לימודית, גם התנהגותית וגם חברתית, ואני בכל זאת הרגשתי את הסימפטומים בבית, מיום ליום יותר ויותר. בסוף השנה היא אמרה שהיא לא רוצה ללכת לכיתה ב', היא רוצה להישאר בא', כי היה לה שם קשה מדי ובכיתה ב' יהיה עוד יותר קשה. אז דיברתי עם רופאת המשפחה, והלכתי לנוירולוגית, והתחלנו רטלין. התחלנו מ 5 מ"ג, עם הנחיה לעלות עד 10 לפי הצורך, כראות עיני. בשבוע האחרון של החופש וביומיים הראשונים של הלימודים לא ראיתי שום שינוי. והיתה לי בעיה: הרי בביה"ס לא ראו את הבעיות, אז איך אני אדע כשיהיה שיפור? בכל זאת עליתי ל 7.5 מ"ג, והנה, הפלא ופלא: מאז שעלינו במינון אני מקבלת בצהריים את הילדה הרגועה והשמחה שהייתה לי פעם, לפני כיתה א'. אין בכיות, אין חוצפות, אין קפריזות. הרטלין אמנם משפיע עד קצת לפני 12, והיא מגיעה הביתה בערך ב 1, אבל עכשיו היא כבר לא מגיעה לצהריים ממוטטת ממאמץ ומתסכול, וכנראה ההתנהגויות השליליות אצלה נבעו בעיקר מעודף המאמץ. זה נהדר, אבל צובט הלב על כל הילדים שלא מתגלים מפני שהם עושים את המאמץ הנורא להתמודד לבד, ועוד מקבלים אח"כ ביקורת על כל תופעות הלוואי שהם מפתחים. ותודה לדליה שהזכירה לי מה זה ADD של בנות, וזירזה את ההחלטה לטפל!
