שמחה ויצירה

[HONKY TONK WOMAN]

שמחה ויצירה

"רגשות חיוביים משפרים את החשיבה ואת היצירתיות בכל תחומיה, את זה ידע גם הפילוסוף דייוויד יום, ומחקרים פסיכולוגיים עדכניים הוכיחו זאת. "קיים גוף גדול להפליא של ראיות אמפיריות הקושרות חשיבה יצירתית להפרעה דו-קוטבית", כותבת ג'יימיסון. "יותר מעשרים מחקרים מראים כי אמנים, סופרים ואנשים יצירתיים אחרים, נוטים הרבה יותר מהאוכלוסייה הכללית לסבול מהפרעות מצב רוח, בעיקר דו-קוטבית". נכון שרוב הלוקים במאניה-דיפרסיה אינם יוצרים כלל, אבל יוצרים שזאת ההפרעה שלהם מעידים שלעולם הם מתחילים את יצירתם אך ורק כשהם נמצאים בקוטב המאני של המטוטלת." (חלק מכתבה בעיתון הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=704518&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0) אמנם עד כמה שידוע לי שילה פרבר לא סובלת ממאניה דיפרסיה (ושחס וחלילה גם לא תסבול), אבל כשקראתי את זה נזכרתי ששמעתי אותה פעם אומרת שכשהיא שמחה היא לא כותבת. בדיוק ההיפך... מה נראה לכם יותר איכותי- פירות האושר או הדיכאון? ספרו איך זה אצלכם, באיזה מצב רוח תופס אותכם דחף היצירה. אפשר גם לסכול אותי על החפירות, אבל אני מזהירה מראש- אני לא נשארת חייבת

 

[כרובי המקורית]

הממממ...

מעניין מה שכתוב שם. נראה לי ש"פירות הדיכאון" איכותיים יותר. כי כשקשה לך ואתה מרגיש רע אתה מוציא את כל הדברים בצורה הרבה יותר טובה החוצה ויכול לכתוב על הכל. בד"כ כשאתה שמח, למה לך להתחיל להתעסק בדברים ורגשות שליליים? זה יוצא פחות... "עמוק" נקרא לזה, למרות שזה לא מתאר את זה נכון, לפי דעתי. אני כזאת, בכל אופן. אני כותבת רק כשאני בדיכאון וקשה לי מאוד להוציא משהו כשאני במצברוח טוב, זה יוצא מאולץ מדי אם אני מנסה בכל זאת. מין מצב קיים כזה שאף פעם לא חשבתי עליו יותר מדי או ניסיתי לשנות אותו. (אוי, חפרתי פה. אבל אני שוב בדיכאון. רואים את זה, כמה אירוני, לפי זה שהתחלתי לכתוב שוב אחרי חודש שלא כתבתי כלום.) לילה טוב שיהיה :]

 

[pishkashit]

../images/Emo27.gif

אני חושבת שפירות הדיכאון..... ולגבי דחף היצירה, זה מאוד תלוי, לפעמים במצבים של אושר שפורץ החוצה ולפעמים בכיוון ההפוך עם עצב נורא גדול שפורץ... תודה על הכתבה