שמחה והתבוננות
לאחר נסיעה ארוכה, עזבנו את כלי הרכב והמשכנו רגלי.
היינו קבוצה די גדולה, בערך 20 חברים.
ההליכה הארוכה, השפיעה עלי ממש לטובה, ניתן לומר שהייתי ממש חיובי, לא, ממש שמח.
פניתי לבחורה שצעדה לצידי, סיפרתי לה שאני ממש נהנה מהטיול, ושאלתי אותה האם היא חווה את הטיול כמוני.
היא התענינה מאוד, ושאלה מה לדעתי הסיבה לשמחה שלי.
חשבתי קצת, ועניתי, שלדעתי התפקוד התנועתי שלי נהנה מההליכה, טיפה פעילות ותנועה בטבע.
התקדמנו אל המקום בו הוחלט לעצור למנוחה, וכשעמדנו למצוא לעצמנו מקום מוצל לנוח, היא שאלה אותי: "אם אתה כה נהנה מההליכה הזו בטבע, למה שלא תמשיך בעצמך קדימה?"
"למה לא באמת?" הודיתי לה על הרעיון והתחלתי להתקדם לבדי קדימה.
בערך לאחר 200 מטר, הבנתי שאני כבר לא נהנה.
התחלתי לחוש בעייפות, החום והצמא החלו להציק לי, ולא הצלחתי למצוא כל זכר לשימחה.
ההבנה הופיעה אחרי עוד כמה צעדים, ״שיקרתי לעצמי, או שפשוט דמיינתי;
מי שנהנה מהטיול היה התפקוד הרגשי שלי, וכעת כשנותרתי לבד, ללא בני האדם שגרמו לאותה פעילות רגשית כה מבורכת, לא יכולתי ליהנות מהטיול או מהנוף.
חזרתי על עקבותיי, חזרה למקום בו חברי העבירו את זמנם במנוחה, והשמחה חזרה.
לאחר נסיעה ארוכה, עזבנו את כלי הרכב והמשכנו רגלי.
היינו קבוצה די גדולה, בערך 20 חברים.
ההליכה הארוכה, השפיעה עלי ממש לטובה, ניתן לומר שהייתי ממש חיובי, לא, ממש שמח.
פניתי לבחורה שצעדה לצידי, סיפרתי לה שאני ממש נהנה מהטיול, ושאלתי אותה האם היא חווה את הטיול כמוני.
היא התענינה מאוד, ושאלה מה לדעתי הסיבה לשמחה שלי.
חשבתי קצת, ועניתי, שלדעתי התפקוד התנועתי שלי נהנה מההליכה, טיפה פעילות ותנועה בטבע.
התקדמנו אל המקום בו הוחלט לעצור למנוחה, וכשעמדנו למצוא לעצמנו מקום מוצל לנוח, היא שאלה אותי: "אם אתה כה נהנה מההליכה הזו בטבע, למה שלא תמשיך בעצמך קדימה?"
"למה לא באמת?" הודיתי לה על הרעיון והתחלתי להתקדם לבדי קדימה.
בערך לאחר 200 מטר, הבנתי שאני כבר לא נהנה.
התחלתי לחוש בעייפות, החום והצמא החלו להציק לי, ולא הצלחתי למצוא כל זכר לשימחה.
ההבנה הופיעה אחרי עוד כמה צעדים, ״שיקרתי לעצמי, או שפשוט דמיינתי;
מי שנהנה מהטיול היה התפקוד הרגשי שלי, וכעת כשנותרתי לבד, ללא בני האדם שגרמו לאותה פעילות רגשית כה מבורכת, לא יכולתי ליהנות מהטיול או מהנוף.
חזרתי על עקבותיי, חזרה למקום בו חברי העבירו את זמנם במנוחה, והשמחה חזרה.
