שמועות ../images/Emo124.gif
לאחרונה אני סובלת מאד בעבודה... לא, לא מהנוסעים... מהעובדים עצמם! מפיצים עלי שמועות כאילו אין מחר, כאילו אני לא קיימת, כאילו אני עוד קיר או אבן במסוף
בהתחלה הבלגתי, כי שמועות מקורן בד"כ באנשים משועממים (למרות שאני תוהה מתי היה להם זמן להשתעמם!
) אבל זה יצא לגמרי מכל פרופורציה אפשרית!
השמועות ה"קלות" סיפרו שאני צמה ברמדאן, והיו כמה שתהו אם אני צמה אז למה לא לקחתי חופש
את היותר "כבדות" תרשו לי להשאיר לעצמי
אז נכון, זה "רק" שמועות, אבל זה כבר מפריע לתיפקוד היומיומי שלי! אני עצבנית יותר, סגורה יותר, חששנית... באופן ישיר אני מתייחסת לא הכי נחמד לנוסעים, חוזרת הביתה עצבנית, אין לי כח לעשות כלום (חוץ מלישון כמובן...) לאחרונה גם דיי "הזנחתי" את המחשב (חבל או מזל?), על הבית המוזנח אני כבר לא מדברת... האם גם לכם קרה דבר כזה? במימדים כאלו? איך יוצאים מזה? (ואל תגידו לי "אל תתיחסי" כי את השלב הזה כבר עברתי) אתמול הגעתי לבית של חבר שלי, אמרתי לו "מיום ראשון אני לא באה יותר לעבודה!" והלכתי לישון (עד שש בבוקר, ובקושי פקחתי את העיניים!!) מיותר לציין שהוא דיי נעלב מהחוסר יחס המחפיר שקיבל אתמול (אפילו לליטוף הוא לא זכה!) ואני בתמורה קיבלתי רבע שעה של "שטיפה", מה שלא ממש עזר כי הדבר היחיד שרציתי זה לישון ו"להעלם"... יצאתי משוגעת לגמרי מכל הסיפור
לאחרונה אני סובלת מאד בעבודה... לא, לא מהנוסעים... מהעובדים עצמם! מפיצים עלי שמועות כאילו אין מחר, כאילו אני לא קיימת, כאילו אני עוד קיר או אבן במסוף
