שמועות חשובות...
נמנעתי בשבועות האחרונים לכתוב בנושא קשר פרשת השבוע ומשקיעי גבעות.
לתומי חשבתי כי הצד השני יירגע גם הוא, ולא היא. ממשיך כהרגליו מימים ימימה.
החלטתי לחזור לכתיבתי בנושא המשקיעים ופרשת השבוע.
פרשת השבוע יתרו. מתחילה בשמועות... "וישמע יתרו"... מה שמועה שמע?
אומרת הגמרא במסכת זבחים דף קט"ז: קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק. שמועה
הייתה לו, לא פורסמה במאיה. במקרה הטוב, פורסמה בעיתונות הסגולה... כמובן
עם רכילות על המנהיג. הכותרות שתפסו את העיתונות הסגולה אינם מעשה הניסים.
כתבו כי המנהיג לא מל את ילדיו!!! לקח אישה כושית!!! ועוד פיקנטריה ללא תכלית.
בא לבקר את חתנו ונכדיו יתרו, ו...מעלה פוסטים סגולים בניהול... על המנכ"ל להתנהג
אחרת!!! להביא להצפת ערך לעם ישראל!!! נותן עצות כמשמעו...
שמעתי אתמול מיהודי חכם איש ספר ומוכר, פרוש יפה לעצותיו של יתרו. הרי משה
רבנו ע"ה, היה דן את האנשים לבד. ממילא היה מקבל את החלטותיו לבד. הכלל
במשפט היהודי בסדרי דין. התובע והנתבע שוטחים את טענותיהם לפני בית הדין.
לאחר מכן, יוצאים בעלי הדברים החוצה, והדיינים דנים את הדין, מכניסים את בעלי
הדין לתת את פסיקתם. כשמשה רבנו היה דן לבד, לא הייתה לו עזרה אלוקית בפיסקה.
זאת, מאחר ולא היה מוציא את בעלי הדין החוצה. הרי בעיקרון, אחד מהשניים היה
שקרן. ואלוקים לא משרה את שכינתו בחבורה שיש שקרנים... עצתו של יתרו הייתה,
פתח בתי דין, למען שהאלוקים ישרה את שכינתו במשפט. מכאן למדו, כל הדן דין אמת
נעשה שותפו של האלוקים בבריאה.
בשנת 1920 היה בפולין חורף קשה וקר. (זכורים בוודאי לבני גילי האנשים שעלו מפולין,
שהיו פגועים מחורף קשה זה. ללא תנוך באזן וחסרי אצבעות). חסידים נכנסו לאדמו"ר
מצאנז ותינו לפניו את מצוקתם. כינס האדמו"ר את בית הדין ואמר לדין, דונו דין תורה.
שאלו אותו, מה זה יעזור? ענה להם. כל הדן דין אמת (דין תורה), מעלה עליו הכתוב
שנעשה שותף במעשה הבריאה. למדנו, קדירה דבי שותפי (קדירה של שותפים) לא
חמימה ולא קרירה (אינה חמה ואינה קרה), מאחר, וכל שותף סומך על השני. עוד באותו
יום, חל מהפך במזג האויר.
אצטט מהפרשה את הדיבר האחרון: "לא תחמוד בית רעך. לא תחמוד אשת רעך, ועבדו
ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך".
שבת שלום לכולם
ראובן האשקלוני
נמנעתי בשבועות האחרונים לכתוב בנושא קשר פרשת השבוע ומשקיעי גבעות.
לתומי חשבתי כי הצד השני יירגע גם הוא, ולא היא. ממשיך כהרגליו מימים ימימה.
החלטתי לחזור לכתיבתי בנושא המשקיעים ופרשת השבוע.
פרשת השבוע יתרו. מתחילה בשמועות... "וישמע יתרו"... מה שמועה שמע?
אומרת הגמרא במסכת זבחים דף קט"ז: קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק. שמועה
הייתה לו, לא פורסמה במאיה. במקרה הטוב, פורסמה בעיתונות הסגולה... כמובן
עם רכילות על המנהיג. הכותרות שתפסו את העיתונות הסגולה אינם מעשה הניסים.
כתבו כי המנהיג לא מל את ילדיו!!! לקח אישה כושית!!! ועוד פיקנטריה ללא תכלית.
בא לבקר את חתנו ונכדיו יתרו, ו...מעלה פוסטים סגולים בניהול... על המנכ"ל להתנהג
אחרת!!! להביא להצפת ערך לעם ישראל!!! נותן עצות כמשמעו...
שמעתי אתמול מיהודי חכם איש ספר ומוכר, פרוש יפה לעצותיו של יתרו. הרי משה
רבנו ע"ה, היה דן את האנשים לבד. ממילא היה מקבל את החלטותיו לבד. הכלל
במשפט היהודי בסדרי דין. התובע והנתבע שוטחים את טענותיהם לפני בית הדין.
לאחר מכן, יוצאים בעלי הדברים החוצה, והדיינים דנים את הדין, מכניסים את בעלי
הדין לתת את פסיקתם. כשמשה רבנו היה דן לבד, לא הייתה לו עזרה אלוקית בפיסקה.
זאת, מאחר ולא היה מוציא את בעלי הדין החוצה. הרי בעיקרון, אחד מהשניים היה
שקרן. ואלוקים לא משרה את שכינתו בחבורה שיש שקרנים... עצתו של יתרו הייתה,
פתח בתי דין, למען שהאלוקים ישרה את שכינתו במשפט. מכאן למדו, כל הדן דין אמת
נעשה שותפו של האלוקים בבריאה.
בשנת 1920 היה בפולין חורף קשה וקר. (זכורים בוודאי לבני גילי האנשים שעלו מפולין,
שהיו פגועים מחורף קשה זה. ללא תנוך באזן וחסרי אצבעות). חסידים נכנסו לאדמו"ר
מצאנז ותינו לפניו את מצוקתם. כינס האדמו"ר את בית הדין ואמר לדין, דונו דין תורה.
שאלו אותו, מה זה יעזור? ענה להם. כל הדן דין אמת (דין תורה), מעלה עליו הכתוב
שנעשה שותף במעשה הבריאה. למדנו, קדירה דבי שותפי (קדירה של שותפים) לא
חמימה ולא קרירה (אינה חמה ואינה קרה), מאחר, וכל שותף סומך על השני. עוד באותו
יום, חל מהפך במזג האויר.
אצטט מהפרשה את הדיבר האחרון: "לא תחמוד בית רעך. לא תחמוד אשת רעך, ועבדו
ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך".
שבת שלום לכולם
ראובן האשקלוני