שמונה חודשים
(ויום) עברו מהפעם האחרונה שרשמתי כאן בפעם האחרונה רשמתי על ארז ומאז לא יכולתי להיכנס לכאן אני בכלל לא זוכרת איך עושים את זה זה כל כך מוכר כל כך קשה אני בת 16 16/9 ואני יתומה ככה פתאום רגע אחד היה לי אבא ועכשיו הוא איננו כאילו...זה לא שהוא מת או משהו חחח...מה פתאום!!!?!?!? אבא שלי??? לא, הוא לא מת... אבא שלי היפה שלי החזק החכם אבא שלי, היקר שלי אבא שלי שלי שלי שלי אבא שלי שלי!!!! אבא שלי! לא, הוא לא מת 10 חודשים עברו יעברו ביום חמישי מהרגע שארז נהרג חודש חודש ויום אין לי אבא ואני חזקה אחת השכנות אמרה לי שאני גיבורה הסתובבתי וחייכתי לכולם וליטפתי את סבתא ואמרתי לה שלא תבכה הכל בסדר סבתא... הכל בסדר איציק... לא... לא אלירן, אל תבכה! נעמי, אמא שלי, למה את בוכה? אל תבכי הכל בסדר! אחת השכנות אמרה לי שאני גיבורה ואז הוא הגיע עם מכונית הם הביאו לי את אבא שלי אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שקראתי לו "אבא" למה שאני אקרא לו אבא? קוראים לו נחום יש לו שם! הוא הגיע וחייכתי אמרתי לאיציק אני הרי אמרתי לו... אתה רואה? אל תבכה...! חייכתי... הם הביאו לי את אבא שלי! והתקרבתי למכונית ונעמי מגיעה מפורקת מניחה את ידיה על הידיות של הדלתות ופותחת אותן אורן נשכב לידו "אמרת שאתה מחכה לי!" אתם מבינים? אורן חייל... והאבא הפולני שלנו הוא הכי דאגן שיש אז הם היו מדברים איזה 7 פעמים ביום ואני גיבורה... אני אומרת לעצמי...כן, אני גיבורה! מתקרבת למכונית ואני גיבורה... גיבורה מחייכת לעצמי כן, אני גיבורה! הגעתי למכונית אני לא ממש זוכרת אומרים שהשתוללתי שצרחתי נתנו לי כדור הרגעה עכשיו אני רגועה ואני כבר לא גיבורה יומיים אחרי שהשבעה מסתיימת אני מבינה שאני חייבת עכשיו לצאת לעבוד כי רק הוא מפרנס אותנו אז עכשיו כש...אני חייבת לצאת לעבוד אפילו רק בשביל הדברים שלי אפילו רק בכדי להוריד את העול הקטנטן הזה מנעמי ו-17 ימים אחרי אני יוצאת לעבוד וגל שוב גיבורה עוד לא הסתיימו ה-30 ואני כבר עובדת בבנק כולם כל כך גאים בי כי אני כל כך חזקה "אני הייתי משתגעת" סופי, תגידי לי בבקשה, מי זה שאמר שלא השתגעתי? מי זאת החזקה הזאת שכולם כל הזמן מדברים עליה? הם לא יודעים שאני קיימת כן, קיימת כי חיה אני בטח לא רק בגלל שאני בחיים ב-ח-י-י-ם לא אודה בזה? רק בגלל שאני בחיים לא אאמין לו בחייים לא אאמין להם כי זה לא נכון כי אבא שלי יותר מדי דואג לי הוא לא סומך על אף אחד על אף אחד בעולם הזה חוץ מנעמי הוא לא סומך עם הילדים שלו ואני ילדה של אבא הוא לא ישאיר אותי לבד אבא שלי שלי! אני דיברתי איתו בבית החולים אני דיברתי איתו בחדר לא הסכמתי שמישהו מהמשפחה יכנס איתי כאב לי פיזית לראות אותם שלא נדבר על לגעת בהם לא יכולתי אז ביקשתי מהאחות שתיכנס איתי והיא נכנסה איתי דיברתי איתו עם אבא שלי ואמרתי לו שהוא לא נראה ככה אף פעם ושהאחות לא מכירה אותו ושהיא תבין לא נכון כי הוא לא נראה ככה הוא חייב להראות לה שככה הוא לא ישן היא תחשוב שככה הוא נראה ואבא שלי לא נראה ככה אף פעם דיברתי איתו וליטפתי אותו את אבא שלי והוא לא ענה לי אבא שלי לא ענה לי אבא שלי! אבא שלי לא ענה לי! הוא לא עונה לי
(ויום) עברו מהפעם האחרונה שרשמתי כאן בפעם האחרונה רשמתי על ארז ומאז לא יכולתי להיכנס לכאן אני בכלל לא זוכרת איך עושים את זה זה כל כך מוכר כל כך קשה אני בת 16 16/9 ואני יתומה ככה פתאום רגע אחד היה לי אבא ועכשיו הוא איננו כאילו...זה לא שהוא מת או משהו חחח...מה פתאום!!!?!?!? אבא שלי??? לא, הוא לא מת... אבא שלי היפה שלי החזק החכם אבא שלי, היקר שלי אבא שלי שלי שלי שלי אבא שלי שלי!!!! אבא שלי! לא, הוא לא מת 10 חודשים עברו יעברו ביום חמישי מהרגע שארז נהרג חודש חודש ויום אין לי אבא ואני חזקה אחת השכנות אמרה לי שאני גיבורה הסתובבתי וחייכתי לכולם וליטפתי את סבתא ואמרתי לה שלא תבכה הכל בסדר סבתא... הכל בסדר איציק... לא... לא אלירן, אל תבכה! נעמי, אמא שלי, למה את בוכה? אל תבכי הכל בסדר! אחת השכנות אמרה לי שאני גיבורה ואז הוא הגיע עם מכונית הם הביאו לי את אבא שלי אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שקראתי לו "אבא" למה שאני אקרא לו אבא? קוראים לו נחום יש לו שם! הוא הגיע וחייכתי אמרתי לאיציק אני הרי אמרתי לו... אתה רואה? אל תבכה...! חייכתי... הם הביאו לי את אבא שלי! והתקרבתי למכונית ונעמי מגיעה מפורקת מניחה את ידיה על הידיות של הדלתות ופותחת אותן אורן נשכב לידו "אמרת שאתה מחכה לי!" אתם מבינים? אורן חייל... והאבא הפולני שלנו הוא הכי דאגן שיש אז הם היו מדברים איזה 7 פעמים ביום ואני גיבורה... אני אומרת לעצמי...כן, אני גיבורה! מתקרבת למכונית ואני גיבורה... גיבורה מחייכת לעצמי כן, אני גיבורה! הגעתי למכונית אני לא ממש זוכרת אומרים שהשתוללתי שצרחתי נתנו לי כדור הרגעה עכשיו אני רגועה ואני כבר לא גיבורה יומיים אחרי שהשבעה מסתיימת אני מבינה שאני חייבת עכשיו לצאת לעבוד כי רק הוא מפרנס אותנו אז עכשיו כש...אני חייבת לצאת לעבוד אפילו רק בשביל הדברים שלי אפילו רק בכדי להוריד את העול הקטנטן הזה מנעמי ו-17 ימים אחרי אני יוצאת לעבוד וגל שוב גיבורה עוד לא הסתיימו ה-30 ואני כבר עובדת בבנק כולם כל כך גאים בי כי אני כל כך חזקה "אני הייתי משתגעת" סופי, תגידי לי בבקשה, מי זה שאמר שלא השתגעתי? מי זאת החזקה הזאת שכולם כל הזמן מדברים עליה? הם לא יודעים שאני קיימת כן, קיימת כי חיה אני בטח לא רק בגלל שאני בחיים ב-ח-י-י-ם לא אודה בזה? רק בגלל שאני בחיים לא אאמין לו בחייים לא אאמין להם כי זה לא נכון כי אבא שלי יותר מדי דואג לי הוא לא סומך על אף אחד על אף אחד בעולם הזה חוץ מנעמי הוא לא סומך עם הילדים שלו ואני ילדה של אבא הוא לא ישאיר אותי לבד אבא שלי שלי! אני דיברתי איתו בבית החולים אני דיברתי איתו בחדר לא הסכמתי שמישהו מהמשפחה יכנס איתי כאב לי פיזית לראות אותם שלא נדבר על לגעת בהם לא יכולתי אז ביקשתי מהאחות שתיכנס איתי והיא נכנסה איתי דיברתי איתו עם אבא שלי ואמרתי לו שהוא לא נראה ככה אף פעם ושהאחות לא מכירה אותו ושהיא תבין לא נכון כי הוא לא נראה ככה הוא חייב להראות לה שככה הוא לא ישן היא תחשוב שככה הוא נראה ואבא שלי לא נראה ככה אף פעם דיברתי איתו וליטפתי אותו את אבא שלי והוא לא ענה לי אבא שלי לא ענה לי אבא שלי! אבא שלי לא ענה לי! הוא לא עונה לי
