שם פוליטיקה

[tommer28]

שם פוליטיקה ../images/Emo6.gif

ובכן, מה דעתכן על מה שקורה שם בארץ?! אתמול בערב קיבלתי כמה טלפונים מודאגים בסגנון "אתה לא מודאג במיוחד עכשיו כי יהיו מלא פיגועים ???!!!" אז מה אני אגיד לכן... לא!

אפשר לחשוב שקודם היה רגוע אפשר לחשוב שקודם לא דאגתי... אם האקט הזה היה טוב או רע, מאד קשה לי לגבש דיעה בנושא... ימים יגידו... מזיז לכן ?! (כמו שראיתי שמישהו כתב - "בכל מקום שהפנייה היא בנקבה הכוונה היא לשבעת המינים"

)

 

[אטלסון]

אין חדש תחת השמש

כן צריך להיות לנו איכפת. הרי זה הבסיס המשותף של כולנו פה כי אם לא היה לנו איכפת מישראל ומישראלים אז לא היינו נכנסים לפורום הזה אלא לפורומים מקומיים של איפה שאנחנו נמצאים. זאת הסיבה גם שנכנסתי להפגנת האינטרנט הראשונה- גדול! יומטוב, לירון.

 

[Yaniv-DC]

הפגנת האינטרנט - עוד תעודת עניות

לשמאל הישראלי. העצלות וחוסר היכולת לגייס אנשים שיבואו להפגין בקול גדול שוברים שיאים חדשים בהפגנת אינטרנט, שאמנם טובה לאלו שבחו"ל, אבל אלו שבארץ הם אלו שבאמת יכולים להשפיע. ואיך להגיד את זה... הפגנה באינטרנט שקולה לעצומה שכל ילד בן 7 פותח היום להצלת איזו סדרה קיקיונית שהכבלים מורידים. כלומר - חסרת כל יכולת השפעה, ואני מניח שאלו שאמורים להקשיב, מתייחסים לזה כמוני - בדיחה. כפי שהבעתי את דעתי בצ'ט של ישראלים בחו"ל - אני מאוד שמח שבחו"ל אני לא יכול למלא את זכותי להצביע, כי היום, המפלגה היחידה שמקיימת את שהבטיחה לקהל בוחריה היא ש"ס. שאר המפלגות (ובראשן שינוי) מורידות את כולם לתחתיות שלא ידענו שעוד קיימות.

 

[tommer28]

I couldn't agree more....

though I took part in this stupid thing. I think it is patetic and moreover, why should someone listen to it ?! about the israeli politic, I lost touch I can't say anybody looks atractive to me, I hope the new social democratic party will give some answer but I am skeptic...

 

[אטלסון]

השאלה היא מעט אחרת

השאלה היא אם אתם רואים את עצמכם חוזרים לארץ באחד מן הימים. אם התשובה היא כן- אז ברור שזה לפחות צריך לעניין אתכם כי מדובר באחת הזכויות הגדולות שניתנו לנו. ראינו כבר גם בארה"ב וגם בארץ כמה קול כל משפיע. אם התשובה היא לא- אז אני חושב שזה פותח דיון על בעייתו של השמאל בארץ שבמקום להאבק בוחר לחיות את חיוו בחו"ל.

 

[Yaniv-DC]

הבחירות שלנו לחיות בחו"ל...

אני לא יכול כמובן להעיד על הכלל, אבל אני בחרתי לעבור עם חברי (כבר לשעבר) השומו שמיים, ימני. אני בטוח שאני לא היחיד שהבחירה למעבר לא נעשתה על רקע פוליטי. אם תשוטט רגע לפורום ישראלים בחו"ל השכן, תגלה שכמות הימנים שם לא קטנה. העניין שלי בפוליטיקה הוא לא בגלל האם אני אשוב או לא, אלא בגלל שכל משפחתי שם בארץ שמושפעים ממדיניות כושלת זו או אחרת. ואם נחזור לבחירה של איפה לחיות - אם היום, במשכורת לא גבוהה בכלל במושגים אמריקאים, אני מחזיק דירה במרכז של המרכז של העיר, עם רכב, חשבונות, יוצא לי ומבלה ובלי מינוס בבנק (מינוס מאה דולר לא נחשב מינוס, נכון?), משהו שלא הייתי מסוגל לעשות כשגרתי עם ההורים שלי, אני לא חושב שבשביל מאבק כזה או אחר אני צריך לחזור.

 

[אטלסון]

קצת מסובך

בן זוגי, שיבדל לחייים ארוכים, גם כן ימני (איך יצאתי עם אחד כזה???). הסיבות שלו לחיות ולעבוד פה הן כלכליות נטו. הסיבות שלי לבוא לגור פה הן להיות איתו אך לא רק זה.. זה לא לחיות בישראל. בארץ- אני הגעתי למצב של לא רוצה לראות ולשמוע חדשות ובכלל לא רוצה להיות שם גם עקב המצב החברתי של גייז בארץ. וכיום פה חודשיים אחרי- אני רואה טלויזיה מהארץ (באדיבות האינטרנט) שומע גל"צ מודע לכך שארה"ב יותר שמרנית ממה שחשבתי ויודע שחשוב לי היום לדעת יותר טוב על מה קורה בארץ בשביל העתיד: אני לא רוצה לחזור לארץ אבל תמיד טוב לי לדעת שישראל נמצאת שם בשביל לחזור אליה כי אף אחד מאיתנו לא יודע מה יוליד יום.

 

[itay82]

גם אני, גם אני!

כן, אני מתעניין בפוליטיקה בארץ, אבל לאו דווקא כי אני חושב על לחזור לשם אי פעם. המשפחה שלי שם, דבר ראשון. דבר שני - זה משפיע עלי ישירות כאן, כיהודי וישראלי. דבר שלישי - משם אני מגיע. ודבר רביעי - זה יותר מעניין מהפוליטיקה כאן. לא עברתי הנה "בגלל המצב", או רק בגלל הפוליטיקה. העניין הוא שהפוליטיקה בארץ כן מהווה סממן למצב חברתי מסוים. מדברים כאן על שמאל וימין? ממתי יש שמאל בארץ? אנשים שנחשבים כ"שמאלנים קיצוניים" אפילו לא מגרדים את מפת השמאל בארצות בהן יש שמאל אמיתי. העובדה שהמילה "שמאלני" היא כמעט מילת גנאי בארץ לא עוזרת. כל זה לא עזר לרצון להישאר, שאף פעם לא היה חזק במיוחד.

 

[ro99]

מסכימה עם השבדי...

אני עזבתי בגלל צרות מוח, חוסר סובלנות, בורות, ומחנק איום. והגועל השולט והגועש נגד הומו/לסבי/דו וכו' שכיום קצת מצליח להסתתר מתחת לשטח. וכל הדברים האלו משתקפים במציאות הפוליטית בארץ. ואין שמאל מעשי בארץ. ואין (בשבילי) חזרה. השינוי על פני השטח בכמה אזורים הוא מאוד קוסמטי. הפסבדו גיי-ליבריישן שכולם רוקדים לצליליו (נראה לי שגיאת כתיב, אבל איך, למה ומתי, לגמרי לא ברור לי...) חודר לעומק של בקושי מילימטר. אין מודעות, רוב משווע חי חיים כפולים ולא מעיז להפגין בחוצות על דברים חשובים. האפטיות הרגילה שולטת. וכולם חיים בעינים עצומות בגן עדן של שוטים. ולפעמים אני מעיינת לי בפורומים של (לא אזכיר את השם, והמבין יבין...) נשים, וקוראת את הניתוחים של המצב הפוליטי בארץ בתדהמה מהולה בזעזוע קשה. אנשים חושבים בסיסמאות. אין ראייה לעומק. טוב, אני מסכימה שפורומים כאלו הם לא בדיוק המקום לחפש דיונים רציניים ואינטלקטואלים על פוליטיקה למשל, אבל הם משקפים במקום מסוים את מה שהאדם (או חוה) ברחוב חושב. ואפילו אולי יותר, כי אין את החרב המתנדנדת מעל הראש של "רק תגיד את XYZ ואני מחטיף לך מכות" שהוא הרקע להרבה "דיונים" מקומיים... וידידים שלי בארץ שחושבים אחרת סובלים אלימות, וחברים ערביים ישראלים שלי עוזבים ביאוש עמוק לגלות של חוסר ברירה. ולפעמים גם אני חושבת על איך שכל כך הרבה שמאלנים ונאורים אחרים חיים בחו"ל, אבל היכן מפסיקה האחריות האישית לגורל מדינה, והיכן מתחילים החיים שלי/שלכם? הקשר שהאידיאולוגיה כופה עלינו הוא אפילו יותר מחניק מהקשר המסורתי של אמא (ולפעמים גם אבא) יהודיים לילדיהם, אפילו כשהילדים כבר מזמן הפסיקו להיות ילדים... ובתור פסיכולוגית, זה כמעט נותן לי רעיון לתיזה מעניינת על "מדינת היהודים: אידישע מאמא?", אבל ממש אין לי כוח... והאם אריק שרון פסיכופט שהולך לפוצץ את העולם כולו? Do bears shit in the woods? Is the Pope Catholic? וכן, אכפת לי מה הוא עושה. אכפת לי כי זה משפיע על חברים שלי בארץ. אכפת לי כי זה משפיע על חיי הפלשתינאים. אכפת לי כי זה משפיע עלי אישית בצורה מסוימת, כי זה כל פעם מאריך את ההתנצלויות שלי וההסברים שזה לא נעשה בשמי. אכפת לי כי זה מסכן את כל העולם. אכפת לי כי זה לא מוסרי, זה התגרות, לוחמה במקום דיבורים, חסר מחשבה, חסר תכנון לטווח ארוך, עוורון מוחלט, נובע מחלוקה של העולם ל"אנחנו" ו"הם". ועוד ועוד ועוד ועוד עד יאוש. שאני סוף סוף אתן לעצמי מוטו/סיסמה, משהו כמו "אם דברי פגעו במישהו שלא במכוון, אז סליחה"?

 

[אטלסון]

שאלונת:

לגבי התיזה על מדינת היהודים: אם כיום תפרוץ מלחמה קיומית על ישראל (בסגנון יום כיפור) האם עקב תחושות המחוייבות (אלו או האחרות) תרגישו צורך לחזור לארץ? אני באמת הייתי בהתלבטויות...

 

[White Dragon]

פוליטיקה

העזיבה שלי לא היתה קשורה בכלל לפוליטיקיה, וכשעזבתי הייתי פוליטית במרכז וציונית... היום - כמו שאיתי אמר, השמאלניות שלי לא תוגדר בישראל כשמאלניות אלא יותר כבגידה ואני יכולה כבר לדמיין מה יאמרו לי בחזרה... אני לא ממש מתעניינת בפוליטיקה ישראלית - גם כי אני לא מתכוונת לחזור לשם וגם כי היא לא ממש מעניינת - זה אותו הדבר כל הזמן... יש חרדים, הם מפעילים לחצים, יש את שרון שמנסה לכסות את התחת שלו, יש התנחלויות ופלסטינים, החזרת שטחים ופינוי התנחלויות, אומרים שדברים יקרו והם לא קורים... באיזשהו שלב אני מניחה שנמאס לי לשמוע את שרון אומר משהו כמו "הכיבוש הוא רע" וחודשים אחרי זה לא עושה כלום. מחזור של פיגועים והתנקשויות בטרוריסטים. ואם אני כן קוראת זה בעיתונים האוסטרליים - כי אני לא יכולה לסבול את הכתיבה העיתונאית הישראלית - הייתה איזו כתבה שקראתי על הרג יאסין והעיתונאי דיבר על הרג כהנא - והם משתמשים במילים כדי לתמרן את הקורא - הוא דיבר על "רצח כהנא ע"י מתנקש ערבי" ועל "חיסול יאסין". כי ערבים לא נהרגים או נרצחים - הם "מחוסלים". זאת בדיוק הטרמינולוגיה שהנאצים השתמשו בה כלפי היהודים במחה"ע השניה. ובטח אפשר להבין מדברי שאם היתה מלחמה בישראל לא הייתי חוזרת - לא הייתי נלחמת זה בטוח, ולא הייתי חוזרת רק כדי לסכן את חיי. כן הייתי עושה כל מה שביכולתי כדי להביא את המשפחה שלי לפה - אבל אני לא רואה טעם לסכן את חיי. אבל באותה מידה לא הייתי נלחמת עבור אוסטרליה או כל מדינה אחרת בעולם - אני לא מאמינה שהרג מביא לשום דבר טוב, לא הרג של אזרחים חפים מפשע ולא הרג של חיילים, וגם לא הרג של רוצחים וטרוריסטים. לא חושבת שלי או לכל אדם אחר יש את הזכות לשפוט אדם למוות.

 

[ro99]

לא.

זה יותר מידי שנים לא הבית שלי. אין לי לאן ללכת שם. פה הבית שלי (או יותר נכון, אם אני חושבת על בית בעת צרה אישית, אם אני פתאום לבד לבד, אז זה אנגליה ולא הולנד). אבל הייתי יושבת פה דבוקה לטלפון ולטלביזיה, בוכה וכואבת, ולא מתפקדת באופן כללי (אני בטוחה שזה ממש יעזור לאנשים בארץ...). והבית שלי היה פתוח למי שרוצה מפלט מהארץ: חברים, משפחה. והייתי מנסה לעזור כפי יכלתי מפה. מערכת היחסים שלי עם הארץ סבוכה ומלאה סתירות (מה שהגויים קוראים love-hate relationship...). אפילו כשגרתי שם הניכור שלי היה כמעט טוטאלי. אבל לא יכולה להפרד לגמרי כי יש מקום עמוק בלב שכן קשור. מקום קטן ולא מובן לי.

 

[Joni M]

שאלה טובה../images/Emo15.gif

הרבה מאוד אנשים בניו יורק שאלו אותי את השאלה הזאת, ובמהלך שלוש השנים שאני פה התשובה קיבלה צורות שונות. בהתחלה זה היה "בטח", אחר כך אולי, ועכשיו כבר לא נראה לי. אני לא עזבתי את הארץ משום סיבה נראית לעין. מאז שאני זוכר את עצמי רציתי ללכת הכי רחוק, לחיות חיים אחרים, לנסות תרבויות ומנהגים שונים. הגעתי לפה במקרה ונשארתי. אני אוהב את הארץ ולא מתבייש להגיד שאני ישראלי

.אני קורא את העיתונות האמריקאית והישראלית, עושה השוואות ומסביר לכל האמריקאים הבורים מסביבי מה אמת ומה שקר. אבל בזמן האחרון קשה לי לתמוך בכל כך הרבה דברים שקורים שם.אין לי יותר תירוצים, הסברים, עובדות. להיות פטריוט זה משהו אחד אבל להיות מטומטם זה כבר לא אני. אם תפרוץ מלחמה אני לא אחזור. אני לא תומך במלחמות ובטח לא כשהן מנוהלות על ידי גנרלים נקמנים שאין להם שום ערך לחיי אדם. אחי הקטן בטירונות עכשיו, והבטחתי לו שהוא יוכל לגור אצלי כמה זמן שהוא ירצה כשהוא יסיים את השירות שלו, ואני מתכוון למלא את ההבטחה הזאת. לחזור לארץ? מי יודע... אני יותר רואה את עצמי ממשיך הלאה מאשר חוזר... עדיין אוהב את הארץ, ואת כולכם

 

[אטלסון]

אז למה אנחנו פה?

מדוע אנחנו פונים למחנה המשותף של ישראליות באינטרנט? למה לא משתתפים בפורומים אחרים? אני שואל שואל ולא ממש עונה, אז לפי דעתי: אנחנו פה כי כמו שנטען ע"י ro99 כולנו אכן באיזשהו מקום קטן בלב כן קשורים לישראליות ולא יכולים/מוכנים להתנתק ממנה. אנחנו יכולים לא להסכים לה, לא לרצות להיות משוייכים אליה אבל עדיין... לא הייתי חוזר לארץ להילחם (אני לא אעזור להם במיוחד עם תפקידי כצלם צבאי) אבל הייתי חוזר לארץ בגלל דברים אחרים שרובם ככולם באים ממניעים אגואיסטים.

 

[itay82]

אז...

אני לא חושב שיש כאן מישהו שיכחיש את העובדה שיש לו קשר זה או אחר לארץ. כולנו נולדנו או גדלנו בה והיא חלק מאוד מרכזי מהזהות שלנו. כולנו שמענו מאות פעמים בחיינו את המשפט הסוציאליסטי שצריך לתרום למדינה, ושצריך להילחם ושאין לנו ארץ אחרת ושכולם נגדנו ושכולם רוצים להרוג אותנו. אני מקווה שהשאלה על מלחמה קיומית תמיד תישאר כשאלה היפותטית, אבל ברור לי שאם זה יקרה אני לא אקח את המטוס הראשון. אני אנסה להביא את המשפחה הנה, וכמו רונית, כנראה אהיה משותק ומדוכא עד עפר...

 

[ro99]

הקשר שלי לארץ הוא לזכרונות

חברים יקרים שגם ברובם כבר שנים לא שם. השבט שלי של פעם: מעטים מוזרים שמסרבים ללכת בתלם נגד שאר העולם (בעיקר תל-אביב...). רגעים טובים בתוך כל השאר. ואומרים never say never, אבל אין דבר בעולם שיחזיר אותי לארץ. והגעתי לפה (בדרך עקיפה) במקרה ומתוך סקרנות. לאחר מעל 20 שנה של ניתוק מכל דבר ישראלי (חוץ מביקורים אצל משפחה וחברים בארץ מפעם לפעם, וקשר לא הדוק - בגלל המרחק - עם חברים ישראלים שגם עזבו לגלויות אחרות). רציתי לבחון אם משהו השתנה. ואני מודה שמצאתי דברים טובים, ואנשים חושבים, וראיית עולם מגוונת הרבה יותר ממש שהיה זכור לי (לא, אתם לא צריכים להתעלף ולהודות לי בדמעות של שמחה...). ובאותה הזדמנות טיילתי לי גם בפורומים גייז ישראליים מקומיים, ומתחת לשטח מצאתי את כל סיוטי העבר שלי. אז שיניתי את דעתי במקומות מסוימים ובאחרים חיזקתי אותה. והייתי בכיף הולכת גם לפורומים של גויים (...), אבל מהמעט שעיינתי בו עד היום (ואני לא כל הזמן משוטטת באינטרנט, צריך גם לעבוד ולחיות לפעמים!) עדיין לא מצאתי דיונים על רמה שעיניינה אותי. פה בהולנד הפורומים הלסבים שמצאתי זה בנות בנות 20 ומטה שמקשקשות על באפי ושאר זוועות (אני זקנה רצח), ובשאר מקומות זה סתאאם. תמליצו לי על פורום נשים הולנדי או אנגלי על רמה ואני עפה מפה! אבל לא תפתרו ממני כל כך מהר, כי אני אתגעגע.