שם הקוד - "עיניים"
יש לך בעיה בעיניים, נשמע משפט תלוש מושאל בחלל החדר לא שאלה, לא בקשה – אמירה... אמירה שקטה – חדה וברורה שום תשובה לא נענתה – רק שקט, שתיקה של חוסר הבנה שתיקה של דברים שהוצאו מהקשרם – ואין קצה חוט מוביל שימשיך את המשפט הקודם ויחבור למשפט הבא – אל אותה שתיקה... לא, לא היתה לו בעיה בעיניים, גם משקפים מעולם לא הרכיב, אף כי בהבזקו של רגע – נשא זיכרון ילדות ישן של בעיית שמיעה מטרידה – מעגלים מעגלים מול עיניו נפרשו – וכמו צלילה במי שפיר חמימים קיבלוהו במקום החמים של תת-הכרתו... כדבר אלוהים אל משה אל מול הסנה הבוער בקדושה, קהה חושים, הושתל בו הקוד הקוד אשר דבק בו וגרם לו לשלוף את החייתיות שבו למשמע הקוד המוזמן... מראות קשים בחזיונות תעתועי שנים למשמע של קודים מוחלפים, ישב שוב אל מול אותה החבורה – עם כוס בירה קרה שכבר מזמן סיווג אותה כסם מסוכן, והמתין לקוד הבא.. כמו שחבר לו תת-המודע אל המודע, יצאו בזה אחר זה – מחול שדי הקוד וכמו היה שולט בו מקסם מקוּדד, שלף בזה אחר זה דפוסי התנהגות מושתלים רק לגימות קטנות של בירה קרה הרפו בין המעברים החדים... נפש רמוסה לחוצה באדי בירה זולה, עיניים טרוטות – זגוגיות – רואות לא רואות ניבטו מגרם האיש, שהיה שכוב במחלקה הפסיכיאטרית באגף שממנו איש לא שב, מי שפעם היה ארנסט, הסטודנט המבריק במסלול הפסיכיאטריה שכב פשוּט אברים – נטול חיבור רציף אחד של אישיות קורבן התחבטות פסיכיאטרית שכלית - מוחו המבריק של עצמו הברות מקוטעות של החלפת פקודות קודים לגם את לגימת הבירה האחרונה בבקבוק, ומעולם לא התעורר מהטירוף שהגה וזימן לעצמו. טש
יש לך בעיה בעיניים, נשמע משפט תלוש מושאל בחלל החדר לא שאלה, לא בקשה – אמירה... אמירה שקטה – חדה וברורה שום תשובה לא נענתה – רק שקט, שתיקה של חוסר הבנה שתיקה של דברים שהוצאו מהקשרם – ואין קצה חוט מוביל שימשיך את המשפט הקודם ויחבור למשפט הבא – אל אותה שתיקה... לא, לא היתה לו בעיה בעיניים, גם משקפים מעולם לא הרכיב, אף כי בהבזקו של רגע – נשא זיכרון ילדות ישן של בעיית שמיעה מטרידה – מעגלים מעגלים מול עיניו נפרשו – וכמו צלילה במי שפיר חמימים קיבלוהו במקום החמים של תת-הכרתו... כדבר אלוהים אל משה אל מול הסנה הבוער בקדושה, קהה חושים, הושתל בו הקוד הקוד אשר דבק בו וגרם לו לשלוף את החייתיות שבו למשמע הקוד המוזמן... מראות קשים בחזיונות תעתועי שנים למשמע של קודים מוחלפים, ישב שוב אל מול אותה החבורה – עם כוס בירה קרה שכבר מזמן סיווג אותה כסם מסוכן, והמתין לקוד הבא.. כמו שחבר לו תת-המודע אל המודע, יצאו בזה אחר זה – מחול שדי הקוד וכמו היה שולט בו מקסם מקוּדד, שלף בזה אחר זה דפוסי התנהגות מושתלים רק לגימות קטנות של בירה קרה הרפו בין המעברים החדים... נפש רמוסה לחוצה באדי בירה זולה, עיניים טרוטות – זגוגיות – רואות לא רואות ניבטו מגרם האיש, שהיה שכוב במחלקה הפסיכיאטרית באגף שממנו איש לא שב, מי שפעם היה ארנסט, הסטודנט המבריק במסלול הפסיכיאטריה שכב פשוּט אברים – נטול חיבור רציף אחד של אישיות קורבן התחבטות פסיכיאטרית שכלית - מוחו המבריק של עצמו הברות מקוטעות של החלפת פקודות קודים לגם את לגימת הבירה האחרונה בבקבוק, ומעולם לא התעורר מהטירוף שהגה וזימן לעצמו. טש
