טוב, אני אתחיל ...
אוקיי, נהגתי לי לתומי בכביש "חיפה-עכו" בדרך לקריון (זה הקניון של הקריות למי שלא מבין...). הגעתי לחנייה והתחלתי לחפש מקום לחנות, הכל היה מלא עד שבסיבוב הבחנתי בקצה מקום פנוי, שמתי גז כדי שלא יתפסו לי אותו והתחלתי בפעולת החנייה. התחלתי לסובב את ההגה ופתאום נשמע קול חבטה קל... אני: "פאק, שוב פעם שכחתי לשים על רברס!" ערס מבת-ים (שבא לבקר את הדודה שלו בקרית ביאליק): "תגידי לי, את השתגעת, יא פוסטמה?! תראי מה עשית לאוטו שלי!" אני 1: "אוקיי, תרגעי! הכל בסדר! פשוט שימי גז ותברחי!" אני 2: "מה ז"א תברחי?! את צריכה לצאת ולתת לו את הפרטים שלך..." אני 1: "לא, הוא נראה ערסי מדי, פשוט תסתלקי מפה!" אני 2: "אולי תסתמי כבר!? תמיד את מכניסה אותנו לצרות!!!" אני 1: "אני?! אני מכניסה אותנו לצרות?!" אני 2: "כן את!" אני 1: "רגע, מי זה את? אני?" אני 2: "לא, אני זה אני!" אני 3: "שקט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שגעתם אותי כבר!" ערס, (דופק על חלון המכונית): "היי, אולי תפסיקי לדבר אל עצמך ותצאי מהאוטו המזויין שלך?!" לקחתי את עצמי (את כל ה"עצמי" שלי) בידיים והתחלתי לצאת מהאוטו, אבל משום מה לא הצלחתי לצאת והתחלתי לצעוק: "הצילו! הצילו! אני תקועה!" ערס: "יא מלעונה אחת! חשבת על לשחרר את החגורת בטיחות?!" אני: "אממ... אופסי..." שחררתי את החגורה במהירות שהייתה מבזה את הודיני וקפצתי מיד מהמכונית, ישר לתוך הערס העצבני. ערס: "מה את קופצת, כונפה?!" אני: "אהה, לא יודעת. איזה קול בראש שלי צעק שאם אני לא אקפוץ אני אמות!" ערס: "קול? את שומעת קולות? לא פלא שאת כזאת פוסטמה!" אני: "תזהר, למי אתה קורא פוסטמה?!" ערס: "לך, פוסטמה!" אני: "אהה, טוב. רק בדקתי..." ערס: "ווואי! אני הולך לתבוע אותך ואת האימאמא ש'ך!" אני: "אהה, באמת!?" ערס: "כן באמת! וגם את אבא ש'ך!" אני: "לא כדאי לך להסתבך איתו..." ערס: "ולך לא כדאי להסתבך איתי!" אני: "אתה יודע, מהזווית הזו אתה נראה קצת חמוד..." ערס, נרגע קצת: "וואלה, אממ.. ברור! התקלחתי שבוע שעבר..." אני: "אוה רילי? אז אולי נחליף טלפונים?" ערס: "סבבה. תרשמי - 052-000000" אני: "וואו, הרבה אפסים!" ערס: "כן, אז מה?! יש לך משו נגד זה?! רצית להגיד משו??" אני: "לא! מה פתאום! זה דווקא קטצ'י..." ערס: "טוב, אז תתקשרי כן! למה אני לא אחד שמשחק משחקים..." אני: "בטח שאני אתקשר! יאללה ביי, בייבי!" הערס חזר לאוטו שלו ואני לשלי. נכנסתי לקריון והתחלתי ללכת לכיוון של קאסטרו. באמצע הדרך נזכרתי ששכחתי לשאול איך קוראים לו בכלל... אני 1: "אוף! את כזאת מטומטמת!" אני 2: "אל תתחילי איתי עכשיו!" אני 1: "טוב, אז בואי נתקשר אליו..." אני 2: "אוקיי, איך זה הלך? 052 ואז 00000... פאק מה הספרה האחרונה?!" אני 1: "את כזאת סנילית!" אני 2: "אני?!" אני 1: "כן את!" אני 2: "רגע, את זה אני?!" אני 3: "here we go again..." בסוף נזכרתי שהספרה האחרונה הייתה 6, חייגתי וקבענו לדייט עם עוד חבר שלו (וחברה שלי) ב00:00 בהוליווד... בטח יהיה מ'זה כיף!!!!