הרבי מלויובביץ' היה חד בדרא ...
בהפצת היהדות בעולם כולו, בזיכוי הרבים באופן מופלא ביותר, בקידוש ה' בין הגויים, באהבת ישראל, וכו', יכולתו המדהימה "לרדת" לעם, ולדבר עם כל יהודי "בגובה העינים" , נבעה מאופן תפיסתו את פשטי התורה, דרך, עומק פנימיות תורת החסידות. ע"י כושר הבעה בע"פ מיוחד במינו, הצליח הרבי להמחיש לכל יהודי, את אשר הוא מרגיש בלבו, בקשר למכלול דברים, אולם בעיקר, ידע הרבי לצייר את תחושות ומשאלות הלב של כל מי שלב יהודי חם פועם בקירבו, באשר לארץ ישראל. כל התורה כולה יושבת בלבו של כל יהודי. היא מתגלה ליהודי כפי חיפושו אותה, כשבא חכם המכיר גם את התורה, וגם את לבו של יהודי, קל מאד ליהודי לגלות את התורה שבלבו. הרבי מלויובביץ' היה חכם כזה. כאשר יהודי תולה את יהדותו באדם, גדול ככל שיהיה, ואותו אדם, נפטר מהעולם, או, שראה בו ח"ו איזה דבר שיבוש, הרי כל יהדותו של אותו יהודי בסכנה!! וראיה אפשר למצוא ברבים וטובים "שהלכו פייפן", אחרי פטירת הרבי, וגם, אם לא נזרקו לגמרי מיהדותם, הרי שהשיבוש של "משיח", לפעמים יותר גרוע. את ההשקפה הפשוטה והידועה של ארץ ישראל השלימה, לעם ישראל, אין צורך כלל, ל"פרשן", זה הרש"י הראשון על התורה. אלא מה, כיון שהשקר לבש את לבושי האמת, והתחבר לכאלה המתכנים לפעמים בשם המזעזע: "גדולי ישראל", צריך שיהיה מי שיבוא וידפוק על השולחן ויזעק: רבוייתיי!! שטוטים והבלים, הרי כך כתוב בתורה הקדושה!!!! וכשהוא עושה את זה, אז כולם יודעים שמה שהוא אומר, זה אמת. כזה היה הרבי מלויובביץ'. להבדיל אלף אלפי הבדלות, את שבתאי צבי ירחם ה' על נשמתו התועה, תפסו כשהוא קושר את שרוך נעלו הימנית ראשונה, והרי כל יהודי יודע שאפילו משיח מחוייב בכל הלכות השולחן ערוך אפילו הסעיפים "הקלים" ו"הקטנים" ביותר. שלא לדבר על גופי תורה, כסעודה שלישית, או, שינה בסוכה. רבנו נחמן מברסלב זצוק"ל, אמר: "ממני ועד משיח לא יהיה שום חידוש" האש שלי תוקד עד ביאת המשיח
