שלכת

[שש]

שלכת

שלכת על עלים יבשים של שלכת כותב לך מילים מהלב אוסף עלים כאלו חומים כתומים שיראו כמו קלף ואת בידך מרסקת את העלים לרסיסים

 

[אפרת.א]

מה גרם לריסוק העלים?

אולי כי.... משהו שבור לה בפנים? אולי כי.... רוצה היא קלף אמיתי, לא עלי שלכת יבשים? אולי כי.... מילים מהלב - אומרים - ישירות , פנים מול פנים, לא מחכים שהשלכת תשיל עלים יבשים... ועוד כהנה וכהנה, רבים ההירהורים. ואולי... שומרת היא רסיסי העלים, עוטפת בזהירות רסיס אחר רסיס, ....ו..... חולמת על.... עלי שלכת יבשים... ? ?

 

[שש]

ואמרתי לה --זוכרת את

זוכרת את זוכרת איך שלחנו ידיים שם בתיאטרון בת``א זוכרת איך ישבנו בספסל בגן הטייסים והמראנו לשחקים זוכרת איך נשמעו קולות מצמוץ שפתיים בנשיקות זוכרת את החופשות שנכסנו לשק שינה אחד זוכרת את הלחישות שלחשתי באוזנייך זוכרת את התחושות הנעימות שחשת וגם הענקת אני זוכר ואת

 

[אפרת.א]

זוכרת כל מילה, כל ליטוף

כל נשיקה... כל פסיעה אלי שקיעה.. כל זריחה זוית של מים, צבעי הקשת בשמיים. נגיעה כזו קלה.. כזו שמרטיטה...ומקפיצה... שמחשמלת ת`ידיים, השלובות להן בשניים, מותירה הלמות חושים, משלחת ריגושים. כל תחושה, כל פעימה, כל שבריר שניה.! וכמו נורית הילדה... מהשיר ההוא של פעם, אני נותרתי בודדה, זוכרת - כן... אך, מה הטעם?!?

 

[גילית.]

למה את מחכה?

למה אתה מחכה? איך ריטה אומרת את זה? ``תגיד את זה, תגיד את זה, תגיד את זה כבר`` קח אותה למסעדה מצויינת במרכז רחוב שונזה אליזה בפאריס בחודש אוקטובר, כשהשלכת בעיצומה, ותגיד לה את כל מה שלא אמרת לה בפעם הקודמת, תאמין לי שזה כבר יעזור, מקווה שעזרתי, ביי ממני- גילית

 

[שש]

בפעם שעברה אמרתי לה כך

עוד לילה ער עבר בשחר הרצון גבר רק החובה מונעת הצפייה נמנעת מיד שמגיע לשולחני על כוס קפה ועוגה פותח את התיבה אולי יש תגובה או חמודה, ממש מכתב אהבה שולח לך את חזרה צרור רגשות עטופים בנשמה בבית טרם שינה מציץ שוב לתיבה מנסה לדמיין אותך חושב עלייך כל הזמן ונרדם