שליש בלוק../images/Emo104.gif
אחד מזכרונות הילדות שלי , קשור באספקה השוטפת, שקיבלנו מספקים שונים. קרח, נפט, חלב. עגלת הנפט, היתה עוברת ברחובנו. המוכר היה מצלצל בפעמון. אוי לראשינו , אם לא שמענו. להשאר בלי נפט? משמע אי יכולת להדליק את העששית, הפתיליה, או הפרימוס. להשאר בלי תאורת לילה, ארוחה חמה ? ממש נורא, לא נעים. חלב היינו מקבלים בתוך הבית. חלבן, עם עגלה מלאה כדי חלב, עטופים בשקים רטובים, רתומה לחמור. היה מסתובב עם כד יד, בימינו. בשמאלו כוס המדידה, מחולקת לשנתות. בת ליטר אחד. היינו מקבלים. כמות מדוייקת, עד רבע ליטר. צנע, למי שזוכר. האייסמן, כבר היה סיפור אחר. קבוע , כל בוקר, היה עובר ברחוב בשעה קבועה. היינו קונים שליש בלוק. רבע בלוק, היה קטן מדי. חצי בלוק היה גדול. ריקון מגירת המים ? אסון אקולוגי קטן. אבל הפריג´ידר הראשון והאחרון, שקנו הורי. "אמקור – 10" עם המנוע הבלתי נלאה. עבד עד יומה האחרון של אמי. ביום פטירתה, ניתקנו אותו מזרם החשמל.
אחד מזכרונות הילדות שלי , קשור באספקה השוטפת, שקיבלנו מספקים שונים. קרח, נפט, חלב. עגלת הנפט, היתה עוברת ברחובנו. המוכר היה מצלצל בפעמון. אוי לראשינו , אם לא שמענו. להשאר בלי נפט? משמע אי יכולת להדליק את העששית, הפתיליה, או הפרימוס. להשאר בלי תאורת לילה, ארוחה חמה ? ממש נורא, לא נעים. חלב היינו מקבלים בתוך הבית. חלבן, עם עגלה מלאה כדי חלב, עטופים בשקים רטובים, רתומה לחמור. היה מסתובב עם כד יד, בימינו. בשמאלו כוס המדידה, מחולקת לשנתות. בת ליטר אחד. היינו מקבלים. כמות מדוייקת, עד רבע ליטר. צנע, למי שזוכר. האייסמן, כבר היה סיפור אחר. קבוע , כל בוקר, היה עובר ברחוב בשעה קבועה. היינו קונים שליש בלוק. רבע בלוק, היה קטן מדי. חצי בלוק היה גדול. ריקון מגירת המים ? אסון אקולוגי קטן. אבל הפריג´ידר הראשון והאחרון, שקנו הורי. "אמקור – 10" עם המנוע הבלתי נלאה. עבד עד יומה האחרון של אמי. ביום פטירתה, ניתקנו אותו מזרם החשמל.