שלישית געגוע

ככה זה הימים מתרחקים

החוויה, הולכת ונזנחת בניבחי הזמן, חזרה לשיגרה הלחץ היום יומי והשיגרה מכריעים את הגוף, שלא מנסה לשכוח ונאחז בכל שבב זיכרון. בתמונה הבחור האמריקאי, צלילה של היום השני בין סלעים ענקיים ומערות מועדות לפרענות. העיניים בצלילות הללו עוד לא התרגלו לכמויות דגים שעברו לידינו.
 
משהוא ראה את נמו?

לא, כי אני ממש לא ! צלילת זרם, בזרם עצבני. הצלילה מתבצעת מסלע לסלע, נאחזים בכל מה שאפשר שהוא לא אלמוג או כל דבר שיכול להרוס הן את החיי הימי ואת חיינו
ברגע חסר זהירות שביד אחת אני אוחז בסלע, ביד השניה מצלמה, ביד השלישית מנסה לבדוק את לחץ האוויר, וביד הרביעית ..... (מזל שבודהה שולטתתתת!!!!111) פתאום אני מרגיש רכות נעימה מסביב לברך שלי, ורבע שניה אחרי זה עיקצוץ בהתחלה נעים עד מפריע. ואז יורד האסימון הברך שלי בתוך שושנת ים..... שיט מייד הוצאתי אותה, מבלי לאבד אשטונות עזבתי את הסלע, וריחפתי לסלע ליד השושנה, ודפקתי כמה תמונות (נו טוב מה נשאר לעשות) סיימתי את הצלילה, האמריקאי הציעה להשתין לי על הברך (נכון נחמד מצידו?) המדריך שלא ממש התרגש השפריץ לי חומץ, ואחרכך שטפתי ומרחתי עם איזה קרם דה לה קרם, והברך כמו חדשה (כמעט, כי עדיין יש לי סימנים)
 

Amir Stern

New member
התמונות קצת ירוקות

האחרונה גם חשוכה... תנסה לכוון איזון לבן..
 
למעלה