בריחת צואה.
לבן ה-ADHD הייתה בריחה כזאת במשך כמה שנים. זה לא היה במידה גדולה. לימדתי אותו לשים את התחתונים בדלי עם מים בבית. הנחו אותנו לא להתייחס לזה, כך שלא עשינו מזה עניין, אם כי לפעמים הייתי מתלוננת בפניו. זה נמשך בערך עד גיל 10. מכיוון שזה הפריע בעיקר בבית הספר (כי בבית הוא טיפל בעצמו), אז הקפדתי להעיר אותו מוקדם עם כוס משקה גדולה, על מנת שילך לשרותים לפני הנסיעה לבית הספר. הילד לא נראה אז מתוסכל, כך שלא מצאנו לנכון לבקש עזרה נפשית. את זה עשינו בגיל 12, כדי לעזור לו להסתדר מבחינה חברתית.