שלט

[Lagrangian]

שלט ../images/Emo243.gif

יש אצל כולנו דברים שאנחנו עיוורים להם.. לא משנה מה נעשה - לא נוכל לתפוס אותם כהוויתם ללא עזרה מבחוץ.. לפעמים גם מדובר בהליכה לתוך תהום.. זה כמו בספרים - יש הרבה רמזים מתרימים, הקורא כבר מחכה מעמוד 50 לדבר הרע שיקרה לגיבור בעמוד 300.. הרבה פעמים אנחנו גם לא תופסים את שלטי האזהרה.. עכשיו - נניח וכמה צירופי מקרים וטוב ליבם של אנשים גרמו לכך שאני אשים לב למשהו כזה.. מה אני עושה עם זה? לרוב יש לנו משיכה טבעית בדיוק לתהום הזו..

 

[צחי שוחט]

ניצני היקר. פשוט שלוט בעצמך. אתה עוסק בא.ל.

הכרח את עצמך לדבר הנכון לך. לא הכל צריך פרושים והבנות על. כוון עצמך בשליטה למקום הנכון לך, אותו מקום שאותם טובי לב עוזרים לך להגיע אליו, ע''י שהם מראים לך היכן הוא לא נמצא. נו באמת ניצן, עם כל העבודה העצמית הפיזית והפנימית, עדיין לא למדת לכוון עצמך למקום הנכון לך? אזור אומץ ובעט למקום שאתה רוצה.

 

[Lagrangian]

לפעול ללא תבונה

זה משהו שיכול לעבוד טוב באומנויות לחימה, אבל לא בחיים. בכל מקרה, כבר יש לי תובנה כלשהי בנושא, שלא הייתה לפני שבוע.

 

[צחי שוחט]

ניצן, איפה כתבתי לפעול ללא תבונה? להיפך....

אמרתי לכוון עצמך. כיצד ניתן לכוון עצמך ללא תבונה? לפעול ללא תבונה לא עובד גם באומנות לחימה. זה יעבוד בה כמו שזה יעבוד בחשבון, רפואה, וטיסה לחלל. לפעול בחיים כמו באומנות לחימה - זו דרך חיים. להתאמן הרבה ולהבין את האומנות, לא גורם לאומנות להיות דרך חיים, אלא אם אתה מיישם את עקרונות אומנות הלחימה בחיים. ובעניין התובנות שלך - בהצלחה. סליחה אם אני "נשמע" גוער, אבל עכשיו המעשים חשובים. תובנות לבד ממש לא עושות כלום, הן צריכות כוונה, והכי חשוב גוף, בשביל להתקיים בעולם שלנו. עכשיו ממש

. אתה מבין שאני כותב לך מתוך אכפתיות.

 

[Lagrangian]

כתבת

"הכרח את עצמך לדבר הנכון לך. לא הכל צריך פרושים והבנות על. " לא תמיד אנחנו יודעים מה נכון לנו בלי תובנות. וגם הטון כאן חסר סבלנות. לפעול ללא תבונה עובד כשמרביצים.. חיות עושות את זה כל הזמן.. (וכשאני מתכוון לתבונה - אני לא מתכוון לתבונה שיש לנמר. היה לנו את הדיון על עולם הטבע והאדם כבר..). אין שום מעשים שצריך לעשות בנושא שהעליתי. הוא רובו פנימי.

 

[ינוקא1]

יש מצב לפירוט ?

 

[Lagrangian]

Not yet

 

[doingood]

נושמים

עוצרים. מבינים שמשהו לא רצוי באופק. מתבוננים בו. נותנים לו מקום. מייצרים אלטרנטיבה. מתמקדים בה. שמים לב לכאן ועכשיו, לצעד הזה ולאן הוא מוביל אותי. עוצרים מדי פעם. משתפים חברים. מקשיבים לסימנים, ופותחים זוית לכיוון הרצוי.

 

[עומר גלעדי]

מתמסרים

מאפשרים לזה לבוא, ולעבור מזכירים לעצמינו שאם יבוא נוכל לו לא נלחמים עכשיו ולא מבזבזים אנרגיה נושמים עמוק פורסים ידיים לצדדים מכינים את כל התמיכה שבהישג יד ושמים את הרגל לפסע הבא... בהצלחה

ואנחנו כאן איתך!!

 

[צחי שוחט]

עומר, מה את אומרת, יש זמנים שלא צריך להתמסר?

ואולי להתמסר לחלק בנו שיודע להלחם, ושאולי אנו מדכאים. את הרי יודעת שאני רוקד על שני עולמות- לחימה ורפואה. כתבתי על כך משהו ואולי אשתף אותכם בו בהזדמנות. באומנות לחימה לא תמיד תומכים רק אלא דוחפים. לפעמים צריך להעיר בן אדם בסטירה או מים. לא כולם הם מטופלים שצריכים הקשבה נטו וקבלה, יש שצריכים מישהו שיגיד להם - קום, קח עצמך בידיים ותתחיל לעשות משהו עם עצמך. עזוב את כל הדיבורים ותזיז את עצמך. כך בפשוט, לא משהו הוויתי, קוסמי, נשמתי. משהו גשמי של גוף בשר, שמתעלה על הרוח ויוצר בה משהו. הרי כולם יודעים ש- גוף בריא בנפש בריאה ונפש בריאה בגוף בריא. גוף לצורך העניין, הוא הצד הגשמי, המעשה בחיים, לא גוף אנושי. לפעמים ההתעסקות עם הנפש, רוח, נשמה מגבילה אותנו בעולם הגשמי יומיומי. אני רואה הרבה כאלה סביבי. ואולי, אולי, זו הדרך שלהם לגאולה. איננו יודעים. בקיצור - לפעמים אני נותן

, ועוד מקבל

ו

. תלוי מי שואל בעצתי. ולשאלתי אם שכחת - מה את אומרת - יש מצבים בהם צריך לבעוט ולא להתמסר? סתם בשביל הידע הכללי שלך

, לשעת הצורך שלא תהיה

- בד"כ, בעיטה מיועדת לטווח רחוק בלחימה. זאת אומרת -כמו שניצן כתב :

. אל תתקרב אליי. זוז עכשיו, אתה מפריע לי בדרך. יום נפלא.

 

[צחי שוחט]

ועוד שאלה- פילוסופית -

האם בשביל לדעת התמסרות (כמו בדרך הריפוי בה אנו עוסקים) יש לדעת אי התמסרות ? או שחוק היין-יאנג לא קשור פה. מעניין, חשבתי על זה המון ועוד לא הגעתי לתשובה. אני בתוך שיש אנשים שיודעים טוב מאוד להתמסר, האם הם היו יותר מתמסרים אם היו יודעים לא להתמסר. אם אתה לא יודע מהיא אי התמסרות, האם אתה יודע מהיא התמסרות? ואם בכלל צריך רק להתמסר- אני חושב שאנו בני האדם צריכים לכוון ולא רק להתמסר. לנו יש דעה שמשנה דברים, בחיים האלו. החיות לצערן או שמחתן, חיות כמו שהכתיבו להן מלעלה או אנו מלמטה. או שאנו שליחים של אלו מלמעלה לגביהן. איזה בלגן.

 

[צחי שוחט]

בתוך צ"ל בטוח. מאיפה קפץ לי?

 

[עומר גלעדי]

ירון לימד אותי מזמן - לא עליך המלאכה לגמור

ואין אתה בן חורין להשתחרר ממנה. המשמעות היא (בעיני) מצית האיזון האישי, העדין, בין היין והיאנג, בין המלחמה להתמסרות. ברור שצריך מלחמה. אוהו, איך שצריך אותה. היאנג, להבנתי, מגיע בהגדרת המקום שאליו אתה שואף להגיע. היין מגיע בזמן המסע. יכול להיות שאני יאנגית באופיי, והאתגר שלי הוא ביין, בגלל זה אני חוזרת על עניין ההתמסרות. *** ודרך אגב, אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את המילה "התמסרות", זה בגלל שהיא לא רק יינית, אין בה רק את המשמעות של להישכב אחורה ולהמתין, אלא גם בהקשר של לתפוס ולמסור חזרה.... תודה, עמיתי היקר

 

[צחי שוחט]

../images/Emo45.gif הדרך אגב שלך היא התשובה. יפה, לא חשבתי.

 

[צחי שוחט]

עכשיו יש לי זמן....אני מבין אותך בעניין

ההתמסרות, וגם אותי מעסיקה המילה הזאת. ידעתי את מי לשאול. המשחק בין ההתמסרות של לקבל לבין התמסרות של למסור, יפה. לא חשבתי על הדו-משמעות שבמילה. נתת לי תשובה ממש יפה, תודה.

 

[doingood]

../images/Emo13.gif

 

[Lagrangian]

זה לא מצב להתמסרות..

זה מצב לתובנה עמוקה.. מסוג אלה שבאמת זוכרים

 

[בני33]

שלום לכם,,,,

בהבנות שלי,,,אין בנמצא צירופי מקרים. יש ערנות ומודעות למסרים.. יום טוב.

 

[Lagrangian]

אוקיי..