שלט אין מוצא
אני פשוט רותחת מעצבים, תסכול, כעס. כבר לא יכולה יותר לסבול אותו. לא יכולה יותר. אחרי שבוע גיהנום איתו של ריבים (וכשהוא שתוי תאמינו לי שהוא פשוט תת רמה, חוסר שפיות, חוסר הגיון והכל ביחד) - וכשהוא לא שותה ההגיון אצלו לא ממש בגדר הנורמליות. והוא מלחיץ אותי ולא טוב לי ואני מדחיקה ואני מטאטאה מתחת לשטיח. ויש לנו 2 ילדים קטנים - 5 ושנתיים וחצי ואני הולכת לטיפול לבד כי הוא לא היה מוכן לבוא איתי, אבל עכשיו אני לא רוצה בכלל שהוא יבוא איתי. אני רוצה לבד. אני רוצה נורא להתגרש. להיפרד ממנו. לא יודעת איך עושים את זה. יודעת שזה אפשרי. רוצה לדעת שאני אמיתית עם עצמי. לא רוצה להתעורר בעוד 10 שנים, לזרוק אותו לכל הרוחות ולבכות שלא עשיתי את זה 10 שנים קודם. איך עושים את זה? איך חושבים נכון? איך לא מפחדים כל הזמן? כל הזמן אני רק רוצה לבכות ולברוח ואין לי לאן.
אני פשוט רותחת מעצבים, תסכול, כעס. כבר לא יכולה יותר לסבול אותו. לא יכולה יותר. אחרי שבוע גיהנום איתו של ריבים (וכשהוא שתוי תאמינו לי שהוא פשוט תת רמה, חוסר שפיות, חוסר הגיון והכל ביחד) - וכשהוא לא שותה ההגיון אצלו לא ממש בגדר הנורמליות. והוא מלחיץ אותי ולא טוב לי ואני מדחיקה ואני מטאטאה מתחת לשטיח. ויש לנו 2 ילדים קטנים - 5 ושנתיים וחצי ואני הולכת לטיפול לבד כי הוא לא היה מוכן לבוא איתי, אבל עכשיו אני לא רוצה בכלל שהוא יבוא איתי. אני רוצה לבד. אני רוצה נורא להתגרש. להיפרד ממנו. לא יודעת איך עושים את זה. יודעת שזה אפשרי. רוצה לדעת שאני אמיתית עם עצמי. לא רוצה להתעורר בעוד 10 שנים, לזרוק אותו לכל הרוחות ולבכות שלא עשיתי את זה 10 שנים קודם. איך עושים את זה? איך חושבים נכון? איך לא מפחדים כל הזמן? כל הזמן אני רק רוצה לבכות ולברוח ואין לי לאן.