שלחת אותם (ט)

שלחת אותם (ט)

להרדים את החתולה שלך, בת הארבע-עשרה, מחר. החלטה שלך. בשביל לנסות להתמודד עם האובדן - כן, אני יודעת שזאת רק חתולה, ובכל זאת, כל כך הרבה שנים לידך - את מחפשת את היומן בו כתובה השמחה שלך כשזאת נכנסה לחייך אז, בתחילת תשעים ושמונה. את נוברת בערימות של דפים ויומנים; בזה של גיל חמש את מגלה שאחד מאחייך הקטנים אמר "בָּה בָּה בָּה" במשך כל ארוחת הערב וזה הצחיק אותך נורא. יום אחר כך נפלת מהאופניים. יום אחר כך רצית למות. את ממשיכה לנבור ביומנים, שלוש שנים קדימה, את בת שמונה, וכתוב שם, באנגלית קלוקלת, שאת רוצה למות ואת שתי ילדות, אחת טובה ואחת filthy. את שתיהן את לא אוהבת. אין לך מושג מה זה אומר. זה סוף השבוע ובסוף השבוע אוכלים יפה, אבל קשה יותר עכשיו, כשככה. את מתאמצת. ומתאמצת. ועדיין, אין לך מושג מה זה אומר, או מה לעשות עם החתולה הזאת בלילה האחרון שלכן ביחד, או איך לכאוב דברים לא פיזית.
אין לי מושג.
 

חורה

New member


מצטערת על האובדן
לאבד חבר קרוב זה נוראי
מי כמוני יודעת
אני קשורה לחיות שלי מאוד
החברים הכי טובים והכי נאמנים שיש
 
(תודה)

היא באמת היתה חברה טובה ונאמנה. היא היתה בטוחה שהיא כלב... וליוותה אותי באשר הלכתי וחיכתה לי כדי לחזור איתי הביתה (מבית הספר, מבית הילדים). והמקום הריק במיטה, ליד הראש שלי.
 
אני בטוחה שהיום לא היה פשוט.

ומקווה שהיו לך אנשים נחמדים לעבור איתם אותו.
את בדרך לטיפול, וזה בדיוק המקום ללמוד בו את הדברים האלו- איך נותנים לכאב הרגשי מקום וביטוי, איך כואבים מבלי להשתגע ולהתפרק.

מחכה לשמוע איך את.
 
ברוב הזמן

אני לבד, מנסה לשמור עליי (לא בהצלחה רבה, אבל מנסה. זאת לא רק החתולה אהובת-ליבי, זה כל מה שהאין שלה נופל עליו, מעיר). אתמול נסעתי לישון אצל חברה נפלאה ששמרה עליי יפה, והיתה איתי. נראה איך יהיה היום. (אחר כך אני כבר בעבודה ושם הכל בסדר). תודה, רחלי.
 

levshavur

New member
שישמים

שלום לך
אני יודעת כמה זה קשה לאבד חתול. כשהייתי בכת הייתה לנו חתולה בת 6 שחלתה בסרטן והמורה של הכת לא הסכים להרדים אותה אז אני זוכרת את השבת האחרונה איתה, כמה חום ואהבה היא קיבלה מאיתנו וכמה כאב כשהיא נפטרה.
כיום אחרי הרבה שנים יש לי שתי חתולות בנות 9 ואני מפחדת לאבד אותן ...
אני יכולה להזדהות איתך ,במיוחד שהוא היה איתך הרבה שנים ...וזה כואב אני יודעת...

לבשה
 
למעלה