LivingStrong
New member
שלוש שנים היום
היום לפני שלוש שנים הייתה הפעם האחרונה שראיתי את אמא. אמנם עוד יצא לנו לדבר הרבה אבל זו הפעם האחרונה שראיתי אותה, שקיבלתי חיבוק. אני טסתי לארץ חדשה ולהרפתקאות חדשות ובאותו רגע לא עלא במוחי שלא אראה אותה שוב... תשעה וחצי חודשים אחר כך היא נהרגה. ואני לא הספקתי לחזור לביקור, תכננתי לבוא בספטמבר... ככה איבדתי כמעט שנה עם אמא. ולאף אחד אחר אין לתאריך הזה משמעות. זה התאריך הפרטי שלי. אף אחד לא מתקשר, לא שואל... אין טקס, אין נאומים והספדים. רק אני, לבד, בבית, יושבת מול המחשב וחושבת על אמא ועל זה שלא ראיתי אותה כבר שלוש שנים.
היום לפני שלוש שנים הייתה הפעם האחרונה שראיתי את אמא. אמנם עוד יצא לנו לדבר הרבה אבל זו הפעם האחרונה שראיתי אותה, שקיבלתי חיבוק. אני טסתי לארץ חדשה ולהרפתקאות חדשות ובאותו רגע לא עלא במוחי שלא אראה אותה שוב... תשעה וחצי חודשים אחר כך היא נהרגה. ואני לא הספקתי לחזור לביקור, תכננתי לבוא בספטמבר... ככה איבדתי כמעט שנה עם אמא. ולאף אחד אחר אין לתאריך הזה משמעות. זה התאריך הפרטי שלי. אף אחד לא מתקשר, לא שואל... אין טקס, אין נאומים והספדים. רק אני, לבד, בבית, יושבת מול המחשב וחושבת על אמא ועל זה שלא ראיתי אותה כבר שלוש שנים.