המשך
אבן עזרא שמות פרק לד פסוק ו ויעבור, ואל חתמה בעבור שהשם קורא השם כי הוא לבדו יודע ודעת וידוע וזה דבר עמוק הוא מאד, אמר הגאון כי השם הראשון דבק עם ויקרא ואלו היה כן למה לא דבקו בעל הטעמים, והנכון כי השם שתי פעמים כמו אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה ככה תקרא וכתוב, כי שלש עשרה מדות הם, והגאון אמר כי השם הנכבד במספר אם כן אינו מדה והשנית שהוא אדון וזאת טעות כי הנכתב אינו אדון, רק כנוי הוא כפי המדבר דרך כבוד, ורב נסים אמר כי מלת ארך אפים ב' מדות לטובים ולרעים גם זה איננו נכון, כי לא תוסיף המדה בעבור שנוי האדם, ועוד כי השם הוא ארך אפים לרשעים ולא לאשר לא חטאו, והנה ונקה מדה בפני עצמה, עד הנה מספר י"ג מדות ועל דרך הפשט ונקה לא ינקה מדה אחת, כי ונקה שם הפעל היא, כמו אם ענה תענה אותו, רק למדנו ממלת ונקה לא ינקה שהוא לשובבים רק לשבים ינקה כדברי הנביאים, על כן הושמה מלת ונקה ממספר המדות, ומלת פוקד עון אבות גם היא מדת רחמים, ודע כי שבעה הם בגדי כהונה ובעבור שהציץ כמו תכשיט הכניסו במספר, והנה אחד עשר שבטים נולדו בפדן ארם ובנימין לבדו נולד בארץ כנען, והנה כתוב על כלם אלה בני יעקב אשר יולדו לו בפדן ארם, כי אחר הרבים הלך ולא חשש להוציא האחד וככה בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ומנשה ואפרים לא ירדו כי שם נולדו, והנה השם הנכבד הכניסוהו במדות והוא שם העצם, וכבר הזכרתי בפ' ואלה שמות כי פעמים הוא שם התאר ופעמים מדה והם שתים, ומלת אל שלישית, רחום, רביעית, וחנון, חמישית, ארך אפים ששית, ורב חסד, שביעית, ומלת רב, תשרת בעבור אחרת, ורב אמת, שמינית: נוצר חסד לאלפים, תשיעית, נושא עון, עשירית, ונושא פשע, אחת עשרה, ונושא חטאה, שתים עשרה, ונקה, שלש עשרה, והשם שהוא תואר כולל הנכבדים והגויות ועליונים ושפלים: ואל, כמו תקיף שיעשה הנכון בחכמה: ורחום, כדרך כרחם אב על בנים שישמרם שלא יפלו: וחנון, כדרך כי חנון אני להושיע מי שנפל ולא יוכל קום: ארך אפים שלא יכעוס מהרה על הרשע, ורב חסד, לצדיק ולרשע, ורב אמת, שימלא ויקיים דברו: אור החיים שמות פרק לד פסוק ו ה' ה' אל רחום, רבותינו ז"ל אמרו (ר"ה יז

כי ב' מדות אלו של רחמים, אחת קודם שיחטא אדם, ואחת אחר שיחטא, והרא"ש ז"ל הקשה קודם שיחטא למה צריך רחמים, ותירץ כי צריך לרחמים לצד כי ה' יודע שעתיד לחטוא, או מדבר הכתוב בחושב בעבודה זרה ואליו יקרא קודם שיחטא, פירוש קודם שיעבור, ואין דבריו ראשונים ואחרונים מובנים לי, כי אם יבא ה' להעניש על מה שעתיד, נאמר לפניו גם כן למה בראת אותו, כיון שאתה יודע שיחטא וידין אותו על העתיד, כי קודם לידתו וקודם חטאו ישוה בהם המשפט, ואפילו סמוך למעשה החטא, והבן: ומה שכתב בחושב בעבודה זרה ועדיין לא עשה, קשה כי זה יקרא אחר מעשה, כי הגם שלא עבד חטא המחשבה נתפס עליו (עי' קידושין מ,), ואני אומר שיצטרך לרחמים אפילו קודם שיחטא אם אין לו זכות שהוא קיום מצות עשה ליהנות מהם הוא האדון יחון אותו ברחמים, והנה לפניך מקרא (דברים יא יג) והיה אם שמוע תשמעו וגו' ונתתי מטר וגו' הרי שבשכר מעשה הטוב יבא הטוב ואם היה אדם אנוס ולא למד וכו' אין לו לא שכר ולא עונש, ובמה ירוחם, לזה אמר ה' קודם שיחטא, והוא חידוש, ועוד אפילו התעיב מעשיו ועבר על מצות לא תעשה יתנהג עמו ברחמים: עוד ירצה להודיע כי כשיטיב ה' ברחמיו לאיש, הגם שיחטא לא יפחות מטובו דבר, ותהיה המדה שהיה בה קודם מתנהגת גם אחר שחטא, לזה אמר רחמים שקודם שיחטא להשוות להם רחמים שיהיה אחר שיחטא, ובזה נחה דעתי בראות כי לא ישתנה טוב הרשעים ולא כלום, כי כן היא המדה: