שלום!

[הקיו]

שלום!

לכל חברי הפורום... אז כידוע, עברתי דירה לפני כחודש, לבית שכור. לבד. עד כה הייתי עסוקה ללא לאות ברכישת רהיטים ופריטים ולמעשה הדחקתי את הדבר האמיתי שממנו בעצם נבע כל סיפור מעבר הדירה שלי...וזה בעצם מימוש היציאה בשאלה. אבל, אין ספק שכשה לי ודוקא עכשיו אני יותר ויותר "מוותרת" לעצמי וחוששת להכביד מעבר לשינוי שעברתי (היציאה מהבית) אשר מהווה לבדו קושי עצום עבורי. השבת אני אמורה להשאר בבית, לבד. ולמעשה אני מניחה שזו תהיה שעת המבחן האמיתית שלי. ויש לי תחושה שדוקא כעת שאני ברשות עצמי - השתפנתי... זהו, עד כאן...הייתי חייבת לספר/לשתף הקיו

 

[הקיו]

כשה=קשה

 

[kochavit]

תראי חמודה.....

ללא ספק - זה קשה, יותר נכון: מסובך. כי הכל מאד מורכב וכמובן שמבינים אותך אלה שעברו את זה. לגבי השבת הראשונה שלך לבד,אולי כדאי שלא תשבי לבד בבית ותפחדי להדליק את הטלוויזיה או את האור בשירותים, אולי כדאי שתהיי עם אנשים שמבלים נורא נחמד את השבת שלהם בלי סעודות, תפילות וכו´, אולי תראי שגם בצורה אחרת השבת היא רוחנית. בהצלחה, ליבי איתך

 

[אלישע בן אבויה]

אז איך באמת עברה השבת?

 

[הקיו]

עוד לא עברה...

אני מתלבטת לגבי סוף שבוע זה או הבא... תודה

 

[תנאית]

אם מותר, מאיזה אזור את?

את יכולה לענות במסר, אם תרצי , יש לי הצעה

 

[הקיו]

תנאית

שלחתי לך מסר אישי... הקיו

 

[אלישע בן אבויה]

מסתבר שלא קל לעבור עברות

אבל נחזיק לך אצבעות ש"תתחזקי". אגב, מה הדבר הראשון שהיית רוצה לממש כחילונית טריה?

 

[הקיו]

למעשה...

העניין כבר "מומש"... נסעתי כבר בשבת (אבל בחו"ל), לאינטרנט אני מתחברת באופן קבוע בשבת... אני גם לא כל כך מקפידה על הפרשי זמנים בין בשר לחלב וכו´.... עדיין מאמינה באל אך יותר מאמינה בהתאמת הדת לתקופתנו. כאמור, מדובר בתהליך ממושך, שנמשך אצלי כבר קרוב לשנה...וכל אותו הזמן זה נעשה בסתר. אני עדיין שרויה עמוק עמוק "בתוך הארון". אלישע, הדבר אותו הייתי רוצה לעשות כחילונית ("פורמלית") זה לצלוח כבר את המעבר, לצאת מהארון ולקוות שזה יעבור בטבעיות רבה. להחליף מלתחה (ומייד!) ולהעיז ללבוש מכנסיים ולא לחשוב על המבטים והמחשבות של כולם (בייחוד של החילוניים...אגב, זה יותר מפריע לי מאשר של הדתיים...). כמו כן, למצא בן זוג לחיים (חבר) ולגור עמו יחד. וכמובן, חלילה לא להתחתן לפני מגורים משותפים.... והכי חשוב - לעבור את הסיוט הזה כבר (תקופת הביניים הזו) כי אחרת אני עלולה ל"היתקע" באותה נקודת אמצע... לא כאן ולא ממש שם. לחיים טובים יותר, הקיו

 

[kochavit]

יש לי משהו להגיד לך

תקופת הביניים שלי הייתה יחסית קצרה. גם אני חיללתי שבת (נסעתי והדלקתי אור בשבת) כשהייתי בחו"ל, שם זה הרבה יותר קל וטבעי , ושוב, הכל תלוי בסיבה שלך. העניין עם המלתחה התאפשר רק כשעזבתי את האיזור החרדי שגרתי בו, ואז היה הכי טבעי ללבוש מכנסיים. ולא תאמיני מה שקרה לי באותה תקופה. למדתי באיזה קורס והיכרתי שם בחורה חילונית חמודה, אני כאמור הייתי חילונית לכל דבר,בקיצור נהיינו חברות טובות עד היום. ולא מזמן היא סיפרה לי שהרושם הראשון שהיא קיבלה ממני שאני "דוסית" למרות שאני לובשת מכנסיים. נכון מוזר? אחרי תקופה שהרבה אנשים אמרו לי שהיה מתאים לי להיות דוסית, הבנתי שזה ה"לוק" בעיניים, הפחד, חוסר פתיחות ועוד......וזה משתנה עם הזמן, אל תדאגי. ועוד דבר שחשוב לי לומר לך. קרה לך במקרה שלבשת איזו חצאית קצת צמודה והרגשת איך שהדוסים מסתכלים עליך ומתים לגעת? או שאולי גם איזה ש"סניק בחנות המכולת מלטף לך את הישבן בטעות? לי זה קרה, ולא פעם אחת. למרות זאת, באחת הפעמים הראשונות שיצאתי לרקוד במועדון, לא האמנתי איך זה לא קורה. אני לובשת שמלה סקסית והדוקה, נראית פצצה, עוברת בין עשרות גברים חמים שצפופים על הרחבה ואף אחד לא מלטף לי את הישבן בטעות?! לא ידעתי איך לענות לעצמי. אז שתדעי לך, לשום חילוני לא איכפת איך את מתלבשת, זה עולם שונה לגמרי מהתיחסות של הדוסים ללבוש. בלבוש את אמורה לבטות את עצמך איך שבא לך, ויקבלו אותך כמו שאת!!!!!!!!!!!! אז תעשי את זה מהר ככל האפשר, ואל תחסכי, תקני מה שיבוא לך, ואם אחרי חצי שנה תשני את הסגנון שלך ליותר נועז או חדיש או יותר זרוק - אז מה! תשחקי עם זה איך שבא לך, כי ביגוד זה שעשוע!!!! בהצלחה!

 

[הקיו]

תודה תודה!!!