שלום..

שלום..

אפשר לומר שאני קוראת לעצמי ילדה רוחנית אפילו יותר מידי רוחנית רק חבל שאני רוחנית במובן השלילי.. המאוד שלילי אפשר לומר שהרוחניות שבי יכולה לשגע אותי אני לא יכביד במילים ויגש ישר לעניין - אני חושבת. יותר מידי חושבת במיוחד על העולם הזה מהו.. מה התכלית שלו. איך הוא נוצר למה הוא נוצר בשביל מה הוא נוצר אני מאמינה שאלוהים הוא זה שיצר את העולם אבל מי זה בעצם אלוהים מה הוא איך הוא נראה יש לו דמות? למה הוא לא מגלה את עצמו למה אין סימנים לפחות מה זה מוות מה יש אחרי המוות למה אנחנו סובלים למה הכאב הוא עצום כאב בגוף אני מסוגלת לקלוט אבל כשכואב לי בנשמה.. אני לא מוצאת את המילים לבטא את הכאב הזה איך זה בעצם כואב לי איפה בדיוק...... אני לא יודעת.. אני יכולה להכנס למחשבות האלה ופשוט להשתגע.. אני לא יודעת אם זה נקרא רוחניות אבל זה ממש לא משה שאני יכולה לקטלג אותו כמשהו טוב.
 
../images/Emo140.gifהיי ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

אוי, את כל כך מזכירה לי את עצמי כשהייתי בגילך
זה טוב כל השאלות הללו... את יכולה לקחת נייר ועט לשאול ופתאום להרגיש שהתשובה נכתבת.... את תקבלי תובנות ותשובות לשאלות אולי לא לכולן כי צריך להתקדם צעד צעד
 

angelitush1

New member
שלום וברוכה הבאה..../images/Emo140.gif

כובד המחשבות שלך.. מעיק עלייך.. לשאול שאלות קיומיות כאלה בגיל שלך..זה באמת קצת מכביד... אני מציעה לך לנסות להכיר בזה שיש לך שאלות.. אבל לא לנסות למצוא להן תשובות.. וזה למה?? כי ברגע הנכון...במקום הנכון.. לאט לאט יתגלו לך התשובות.. מה גם..שלרוב השאלות... אין באמת תשובות....
אז חבל לעייף את עצמך בנסיון לפתור אותן. "הרוח"..היא קלילה... אל תתני לרוחניות להיות כבדה ומעיקה.. שחררי.. ותחושי ברוח הנושבת בקלילת....
 
למעלה