שלום

[גברת עם כובע]

שלום

האמת שתכננתי לכתוב מכתב ארוך,עד כמה זה קשה לחיות בבדידות,שאף אחד גם לא מבין אותה,ולא מאמין שהיא באמת ככה. רציתי לכתוב כמה זה כואב חיים שלמים ככה לנסות ולהכשל ולהיות לבד בעולם מלא אנשים כנראה בלי יכולות להיות יחד עם אנשים,בלי להיות חלק,להיות לבד לנצח נצחים. המחשבה שהנה עוד טיפה את כבר בת 22,ועדיין כלום לא השתנה מאז שהיית בת 8 כשפחדת שאת הולכת להשאר כל החיים לבד כשניסית לשנות וכמה עצוב,את עדיין לבד לגמרי. כשאת כל כך לבד,שאף אחד אפילו לא יכול להבין עד כמה זה לבד,כי זה כל כך חריג. ועוד יותר גרוע כשאת כל כך רוצה שיהיה אחרת,אבל לא מצליח. אולי הצלחתי לתאר במקצת,ואולי לא ואולי זה בכלל לא המקום ואולי הרבה אולי ואולי יום אחד מישהו יבין ואולי יום אחד לא יהיה כזה לבד כואב ואולי ככה אני אמות.. אם מישהו יכול להבין אפילו טיפה,אני אשמח לכל תגובה. לפחות לדעת שפה למישהו איכפת,אפילו לשנייה..

 

[כמו שבאתי]

קודם כל ../images/Emo24.gif

מבינה את תחושת הבדידות הזו שלך... לפעמים אני מסתכלת על החיים שלי וחושבת שהם דיי מלאים ולמרות שיש לי שלושה ילדים מקסימים, חברים מיוחדים, משפחה גדולה וכו', יש רגעים שאני מרגישה כ"כ בודדה, גם אם באותו רגע יהיו לידי עוד מאה אנשים.... דווקא ברגעים האלו אני אוהבת להתחבר לעצמי, לאני שלי ולנסות להבין מאיפה זה נובע.... אז יקירתי, תדעי שיש אנשים שגם כשהם מוקפים באנשים, הם מרגישים בודדים, תדעי שמותר לך לעיתים להרגיש ככה ותנסי למלא את עולמך בתוכן... חוץ מזה, פה בפורום, אף פעם לא ניתן לך להרגיש בודדה

אז כמובן, ברוכה הבאה

 

[tutit1005]

ערב טוב../images/Emo24.gif וברוכה הבאה

ראשית את כרגע לא בודדה מהיום והשניה שנכנסת לבית הזה אז יש לך יםםםםםםם של חברים חדשים שלא יעזבו אותך לרגע.... יצחיקו אותך עד דמעותתת ויתמכו ויעזרו ככל יכולתם. את חושבת שאת בודדה ..בת 22.. כולנו מרגישים את תחושת הבדידות יש ימים שזה מורגש יותר ופחותגם אם נהיה מוקפים במליוני חברים שאוהבים אותנו לכל אחד מאיתנו יש איזה שהוא מקום לחוסר הזה .. אני יכולה לתת לך קצת חומר למחשבה ..כשאנ י מרגישה בודדה אני מעסיקה את עצמי בתחומי עיניין שאני אוהבת ולא נותת להרגשת הבדידות לגזול לי את שמחת החיים....היייייייי את צעירה כל החיים לפנייךךך ...בילויים ..אהבות.. אל יאוש חברה ..את תראי וימים יגידו שיהיה לך טוב ונפלא.. ורגע..שכחת..את עכשיו חלק מאיתנו... אז את כבר לא לבד..וחוץץץץ חכי ותכירי את שאר המקסימים פה.. אז עד אז.... תני חיוך

ומהר.. וקחי הכל באופטמיות ותהני ..חיים רק פעם אחתתתת המשך ערב טוב..תותית.

 

[גברת עם כובע]

קודם כל תודה

אבל זה בדיוק העניין אתם לא לבד במציאות,אתם מוקפים אנשים,אולי מרגישים לבד לפעמים.אבל יש לכם אנשים! לי אין את זה! לי אין המיליון אנשים מסביבי יש לי משפחה,וגם זה לא כל המשפחה,כלומר יש לי כמה בני משפחה שהם איתי,וזהו. חוץ מזה אף אחד יותר,וכשאני אומרת אף אחד,הכוונה ל0,לא לתחושה שהם לא איתי,אלא באמת שאין. ואני מנסה לשנות את זה,וזה לא הולך. זה מאוד שונה כשאת באמת לבד,בלי חברים,בלי מכרים,בלי אף אחד.. בייחוד שזה עניין כל כך חריג.. ובעולם הוירטואלי אני עוד יכולה להצליח,וכן זו נחמה כלשהי. הבעיה שזה לא עובר למציאות,כאילו במציאות זה אבוד מקווה שמישהו יבין נטלי

 

[tutit1005]

נטלי יקירה

מה עם חברה טובה? אחים ? הורים? את גרה לבד? את יודעת תמיד אפשר לחדש קשרים מהעבר..כגון צבא..תיכון.. נטלי האם יש משהו שאת אוהבת לעסוק בו? תמיד אפשר להירשם לחוגים מעניינים ולהכיר אנשים חדשים.. מה עם עבודה ..מקום עבודה הוא גם מקור להכרת אנשים וחברים..

 

[גברת עם כובע]

זה כל העניין

לא הולך להכיר אנשים!!!! זה לא משנה איפה אני אהיה ועם מי זו בדיוק הבעיה שזה לא מצליח לי! זו כל הבעיה! על זה בדיוק אני מדברת בטח לא תביני,אנשים לא מבינים,כי זה כל כך לא רגיל,וכל כך שונה ממה שמכירים. ואין קשרים לחדש...

 

[tutit1005]

נטלי אני לא כ"כ מבינה את

המושג "לא כ"כ הולך לי להכיר אנשים".. הרי הכל מצב עבודה..אירועים..סביבת מגורים.. שכנים.. ביתי ספר..צבא.. אלו מקומות מלאים האנשים ותמיד יש עם מי לדבר.. האם את עד כדי כך בישנית?.. ולמה כוונתך שזה לא כ"כ רגיל? קצת קשה לי להתחבר למחשבה שלך.. אני מאוד רוצה להבין רק..שלהציע לך דבך אחרת כמו טיפול פסיכולוגי וכדומה לא נראה לי שאת זקוקה לכזה דבר אלא עם תתני צאנס לעצמך להצליח התחום הנ"ל .. ופתיחות, רצון, ומוטיבציה,ויכולת ראיה שאת מסוגלת ויכולה ושאת ממש לא שונה ועוד הרבה אחרות.. תני צאנס לעצמך..

 

[סינדרלה80]

נטלי..

חייבת להגיד לך שאני מאוד מאוד מתחברת לתחושה שלך שאנשים לא תמיד מבינים.זה לא שאין אנשים מסביב פשוט עם אף אחד זה לא מתפתח לשיחה אישית שתוביל לידידות של טלפונים יציאות משותפות וכו`.לפעמים זה חוסר בטחון עצמי ולפעמים כי מרגישים שהחיים שלנו נורא משעממים ושאין לנו מה לספר על עצמנו.ושאת אף אחד לא מענינות הצרות שלנו.ואז אנחנו מוקפים במליון בנ``א שאומרים לנו שלום.מחייכים ולא מעבר!!...והכי קשה זה כשקורה לנו משהו חשוב,מסעיר,מפחיד,משמח. ואנחנו רוצים לשתף את כל העולם ואשתו אבל אין בזכרון הפלאפון אפילו מישהו אחד שישמח וישתתף מכל הלב.ויראה לנו שאכפת לו מאיך שאנחנו מרגישים.נכון שיש משפחה.אבל עם משפחה לא יוצאים לבלות קניות.ומשפחה זה לא חברה.וכן יש גם אינטרנט.שבסופו של דבר מעמיק את הריקנות כי זה לא משהו אמיתי.אני כ``כ מבינה אותך,באמת.אני לא יודעת מה הסיבות שגרמו לך להסגר בקטע החברתי.ואשמח לעוד פרטים.אולי אוכל לעזור.(אפילו שאני עדין די בודדה הצלחתי לשנות דפוסי חשיבה שעזרו לי).בהצלחה חמודה.ושולחת לך חיבוק חם ואוהב.מקווה שאת מצליחה להרגיש אותו.

 

[רחל הדרומית]

הייייי נטלי../images/Emo24.gif

קודם כל ברוכה הבאה, טוב אנחנו כבר מכירות מפורום אחר, ומשם גיליתי שהכתיבה שלך מדהימה. בכל אופן הגעת למקום שהבדידות היא מילה שלא הולכת פה. פה את תרגישי שאת נמצאת בתוך משפחה מורחבת גדולה שממלאה אותך בהמון חום, אהבה, תמיכה, והכי חשוב תמיד תגרום לך לחייך. תראי, רוב השירים והסיפורים שהייתי כותבת בגילך היו על בדידות, דיכאון, עצב, כאב, כישלון בחיים, והרצון להיות רחוק מהעולם הזה. הרגשתי כאילו כולם שונאים אותי, אמא ז"ל שתתמוך בי ותבין אותי לא הייתה לי, אחים כבר היו רחוקים מהבית ולא הרגשתי חופשיה להביע בפניהם את רגשותיי, אבי אדם מבוגר שהיה לי קשה לנהל איתו שיחות שקשורות לגיל הקשה הזה, חברה הייתה לי רק אחת, והרגשתי שאני מעמיסה עליה יותר מידיי, אז פשוט הייתי לבד, אני ועט הכתיבה שלי, הכל הייתי מוציאה על הדף. אבל יום אחד החלטתי שבעצם הדף זה לא פיתרון. הרכב החיים שלי, ואיך לחיות אותם, ובניית עתידי בעצם תלויה רק בי. כמה יכולתי לשבת ולרחם על עצמי? מי שמרגיש בודד, שקוע רק בצרות, חושב תמיד רע, מה הוא מצפה? בטח שמגיע המצב שנמאס. הבדידות? מי שמחפש להיות לבד, ישאר לבד, נשמה בכל מקום שאליו תלכי בחיים יווצר מצב שתכירי אנשים וחברים חדשים, אם זה מקום עבודה, פאב, או סתם טיול ברחוב, אבל להשאר בתוך קוביה זה לא גורם ליצור קשר, אנחנו לא יכולים לצפות שאחרים יזמו בשבילנו, אם את לא תהיי היוזמת תישארי תמיד בודדה. משפחה? נכון זה קשה, את מגדירה שאין לך אך אחד. אבל נשמה את בת 22, הכל עוד לפנייך. ברגע שיגיע אותו אחד שראוי לך, כבר את בצעד ראשון למשפחה, אבל שוב, הוא לא יבוא אלייך וידפוק בדלת, צאי אל העולם בחוץ, תבלי ותראי איך מאי שם הוא יבוא. חברות? הייייייייי אני כבר הראשונה, כבר יש לך אותי חחחחחחח בכל עת שתרצי, ועוד רבים פה בפורום, אז פה זה וירטואלי, אבל לפעמים מציאותי, תפסיקי להיסגר וצאי להכיר חברות חדשות. תהיי פתוחה יותר, תשתלבי, אולי הבעיה היא בך, שאת מתרחקת. את חייבת לעבוד על עצמך, אם תרגישי שאת מצליחה וכמה בבוקר ליום חדש עם חיוך, את תראי איך יהיה לך קל יותר, ואז תבוא העזרה מהסובבים אותך. רק שהתחלתי לעבוד על עצמי, להיות פחות סגורה, לדבר, לשפוך מהלב, לצאת, לבלות, להכיר אנשים ראיתי שבעצם הכל בא ממני. אני מקוה שעזרתי לך קצת, ושפה תהיה לך האפשרות לצאת למסע חיים חדש.

 

[גברת עם כובע]

האמת

שהייתי צריכה לדעת. שלא תוכלו להבין על מה אני מדברת. שתגידו שאני לא עושה מספיק,שאני לא מתאמצת,שאני לא בסדר. שאני אלך לפסיכולוג (ואם זה באמת מעניין,אז שנים ביליתי אצלם,כשכל מה שהם אמרו זה שאני לא בסדר,ומקומי באשפוז,כן בגלל שלאדם יש קשיים עם אנשים,אז הוא חייב להיות סגור בבית חולים...ורק הכניסו לי למוח דיכאון דיכאון,גם אם יש דיכאון מה שאני טוענת שלא,זה לא מפריע לי!! ומה שבאמת הפריע,נפנפו את זה) טעיתי כשכתבתי אם מישהו יכול להבין אפילו טיפה,הטיפה היא בד"כ מניסיון אישי,ומכיוון שאין ממש אנשים שמניסיון אישי יכולים להבין על מה אני מדברת,אז זה לא מה שיעזור לי..הניסיון של אנשים שלא חוו את זה. לא כועסת. סתם כואב. טוב סיפור חיי. בכל זאת,דברים לא משתנים. תודה שטרחתם לענות

 

[galzy]

היי

היי\ גם אני כל החיים הייתי בהרגשה שאני לבד, למרות שכבר בשלב מסויים התחלתי להיות מוקפת בחברים והמון, עדיין הרגשתי לבד, ועכשיו אני כבר בת 25 גרה בדירה עם חברה, דירה שכל הזמן הומה , וממש מרכז העיניינים וכל הזמן בתנועה, יום אחד ישבתי עם חבר וסיפרתי לו על זה , על ההרגשה של הלבד, על הפחד, והוא אמר דבר שלימים הבנתי שהם נכונים, מתוך ההרגשה של הלבד, אני בעצם זו ששמה את עצמי מחוץ למעגל, אני זו ששמה את עצמי להיות לבד, אני בעצם זו , שסגורה בפני קהל, בפני חברים. תחשבי על זה... בכל מקום יש אנשים, יש אנשים שיכולים להיות לך למשהו יותר קרוב, אל תסגרי, אל תחשבי אולי הם לא ירצו בקרבתי, תהי את, ותחשבי כייצד את מציגה את עצמך, קודם כל בראש, תחשבי בראש לעצמך, איך את מציגה את עצמך, איך את רואה את עצמך דרך העיניים שלהם..ותשני את זה.... בכל מקרה אנחנו פה

 

[tutit1005]

../images/Emo45.gifאהבתי את התגובה שלך

מחשבה בריאה ונכונה..אשרייךךךךךך

 

[galzy]

../images/Emo24.gif