"גם"
ציצוצ מהציר הנשכח: גם למראה נושן יש רגע של הולדת. \שמים בלי ציפור \ זרים ומבוצרים. \ בלילה הסהור \ מול חלונך עומדת\ עיר טבולה בבכי הצרצרים. ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך \ והירח \ על כידון הברוש \ אתה אומר-אלי,העוד ישנם כל אלה? \ האם מותר בלחש בשלומם לדרוש? מאגמיהם המים נבטים אלינו. \ שוקט העץ \ באודם עגילים. \ לעד לא תעקר ממני, אלהינו,\ תוגת צעצועיך הגדולים. [ נ. אלתרמן מביא אותה בשיר אהדה לצרצרים ]
