שלום
זה הביקור הראשון שלי בפורום שלכם..והוא עושה רושם מעניין.. אני חשה אכזבה באספקטים שונים בחיי. היום אני אדבר על האספקט החברתי יותר - יצירת קשרים, קשרים רומנטיים לצורך התמקדות אני לא כ"כ מיומנת בקשרים רומנטיים עם בני המין השני ומתוך בעיקר סקרנות מצאתי את עצמי משוטטת בשני אתרי הכרויות. מתוך עשרות בחורים, שמתי לב למין תבניות התנהגות וגישה. הצקבלה תחושה שיצירת זוגיות היא חתימה על עסק לכל דבר, וכל אחד מנסה לעשות את העסק הטוב ביותר ולצאת עם כמה שיותר. אני אתן דוגמאות מההתנסויות האחרונות שהיו לי. התחלתי לדבר עם בחור שמצא מאוד חן בעיני (ארוע נדיר לכשעצמו). בחור מעניין מאוד, מאוד משכיל, אחד האנשים המצחיקים ביותר שיצא לי לדבר איתם (לא הומור רדוד,) מנטליות לא ישראלית, וגם המראה שלו מאוד מצא חן בעיניי. שוחחנו כשבועיים לפני המפגש. השיחות היו מעמיקות, מצחיקות, ממש טובות ונוצר קליק. במפגש עצמו הייתה משיכה פיסית (אני נאה מאוד), אבל חשתי מבוכה מאוד גדולה (עברו חודשים רבים מאז יצאתי לדייט), אולי בגלל שהא היה כ"כ בטוח בעצמו, כמעט מושלם..(רהוט, יפה, ידען..). במפגש הייתי קצת שונה ולא משוחררת כמו בשיחות הטלפון. המפגש כן ארך שעות רבות ולא הרגשתי נוח לאורך כל הפגישה. כיומיים אח"כ הבחור יזם שיחה איתי. הציע שננסה לפתח ידידות. העיד שהייתה לו משיכה פיסית מאוד חזקה אלי, אך זו הייתה משיכה פיסית ויצרה רצונות מנוגדים. אך המבוכה שלי גרמה לו לחוש אי נוחות והפגישה פשוט לא "זרמה". השיחה התפתחה בצורה משעשעת. סיפרתי לו על המבוכה שחשתי, את הצורך להשאיר עליו רושם טוב, דווקא בגלל שהוא מוצא חן בעיניי. שוחחתי איתו בצורה גלויה ומשועשעת. הייתה שיחה נעימה כמו הקודמות למפגש. אבל אח"כ הוא פשוט נעלם. חשבתי שהתפתחה כאן ידידות, מעל לכל. אמנם הוא סיפר לי לפני המפגש שהוא סייר קשרים עם בנות שיצא איתן מכל מיני סיבות, מה שהציג אותו באור רדוד. כפחדן. כשטחי. הוא מחפש קשר עם נשים חזקות, מאושרות, שלא מגלות סימני חולשה. זה הדליק לי אז נורה אדומה. ולמעשה, הייתה כאן משיכה פיסית, הייתה דינמיקה תקשורתית (לא במפגש) טובה, אבל לא עברתי את השלב הראשוני. הייתי ביישנית מידי. אין לי חרטות או כעס על עצמי, כי לאור ההתנסות הזאת, לא הייתי רוצה קשר איתו. חסר כאן עומק ובגרות רגשית, חוסר יכולת להתמודד. בקשרים ראשוניים אחרים שנוצרו באמצעות האימייל, שלחתי תמונה שלי. וקיבלתי פניות חוזרות של "לא רואים כ"כ את צבע העיניים, מה צבע העיניים?" או "זו תמונת פרופיל, אני לא רואה טוב את הפנים, והפנים הן הכי חשובות לי". (לא התעניינו במשהו אחר מלבד התמונה) ועוד פרטים חברתיים/מעמדיים. גיל/איזור/גובה/מראה/הכנסה/עבודה/לימודים) השאלות האלו לגיטימיות אבל במידה הנכונה ולא כשהן נעשות במסגרת מו"מ. אני מאמינה שיום אחד אני אכיר מישהו מיוחד עבורי, ואני בכלל לא לחוצה לזוגיות. אבל אני כן מאוכזבת מהמעט שכן נחשפתי אליו ולא יודעת עד כמה הוא מייצג את הכלל.
זה הביקור הראשון שלי בפורום שלכם..והוא עושה רושם מעניין.. אני חשה אכזבה באספקטים שונים בחיי. היום אני אדבר על האספקט החברתי יותר - יצירת קשרים, קשרים רומנטיים לצורך התמקדות אני לא כ"כ מיומנת בקשרים רומנטיים עם בני המין השני ומתוך בעיקר סקרנות מצאתי את עצמי משוטטת בשני אתרי הכרויות. מתוך עשרות בחורים, שמתי לב למין תבניות התנהגות וגישה. הצקבלה תחושה שיצירת זוגיות היא חתימה על עסק לכל דבר, וכל אחד מנסה לעשות את העסק הטוב ביותר ולצאת עם כמה שיותר. אני אתן דוגמאות מההתנסויות האחרונות שהיו לי. התחלתי לדבר עם בחור שמצא מאוד חן בעיני (ארוע נדיר לכשעצמו). בחור מעניין מאוד, מאוד משכיל, אחד האנשים המצחיקים ביותר שיצא לי לדבר איתם (לא הומור רדוד,) מנטליות לא ישראלית, וגם המראה שלו מאוד מצא חן בעיניי. שוחחנו כשבועיים לפני המפגש. השיחות היו מעמיקות, מצחיקות, ממש טובות ונוצר קליק. במפגש עצמו הייתה משיכה פיסית (אני נאה מאוד), אבל חשתי מבוכה מאוד גדולה (עברו חודשים רבים מאז יצאתי לדייט), אולי בגלל שהא היה כ"כ בטוח בעצמו, כמעט מושלם..(רהוט, יפה, ידען..). במפגש הייתי קצת שונה ולא משוחררת כמו בשיחות הטלפון. המפגש כן ארך שעות רבות ולא הרגשתי נוח לאורך כל הפגישה. כיומיים אח"כ הבחור יזם שיחה איתי. הציע שננסה לפתח ידידות. העיד שהייתה לו משיכה פיסית מאוד חזקה אלי, אך זו הייתה משיכה פיסית ויצרה רצונות מנוגדים. אך המבוכה שלי גרמה לו לחוש אי נוחות והפגישה פשוט לא "זרמה". השיחה התפתחה בצורה משעשעת. סיפרתי לו על המבוכה שחשתי, את הצורך להשאיר עליו רושם טוב, דווקא בגלל שהוא מוצא חן בעיניי. שוחחתי איתו בצורה גלויה ומשועשעת. הייתה שיחה נעימה כמו הקודמות למפגש. אבל אח"כ הוא פשוט נעלם. חשבתי שהתפתחה כאן ידידות, מעל לכל. אמנם הוא סיפר לי לפני המפגש שהוא סייר קשרים עם בנות שיצא איתן מכל מיני סיבות, מה שהציג אותו באור רדוד. כפחדן. כשטחי. הוא מחפש קשר עם נשים חזקות, מאושרות, שלא מגלות סימני חולשה. זה הדליק לי אז נורה אדומה. ולמעשה, הייתה כאן משיכה פיסית, הייתה דינמיקה תקשורתית (לא במפגש) טובה, אבל לא עברתי את השלב הראשוני. הייתי ביישנית מידי. אין לי חרטות או כעס על עצמי, כי לאור ההתנסות הזאת, לא הייתי רוצה קשר איתו. חסר כאן עומק ובגרות רגשית, חוסר יכולת להתמודד. בקשרים ראשוניים אחרים שנוצרו באמצעות האימייל, שלחתי תמונה שלי. וקיבלתי פניות חוזרות של "לא רואים כ"כ את צבע העיניים, מה צבע העיניים?" או "זו תמונת פרופיל, אני לא רואה טוב את הפנים, והפנים הן הכי חשובות לי". (לא התעניינו במשהו אחר מלבד התמונה) ועוד פרטים חברתיים/מעמדיים. גיל/איזור/גובה/מראה/הכנסה/עבודה/לימודים) השאלות האלו לגיטימיות אבל במידה הנכונה ולא כשהן נעשות במסגרת מו"מ. אני מאמינה שיום אחד אני אכיר מישהו מיוחד עבורי, ואני בכלל לא לחוצה לזוגיות. אבל אני כן מאוכזבת מהמעט שכן נחשפתי אליו ולא יודעת עד כמה הוא מייצג את הכלל.