לא, לא חושבת שטעית
בפרט שאת לא מצטערת על המהלך.......... לא תמיד חשים "מאושרים" מיד, לוקח זמן, לפעמים לא מבינים, "נו מה עכשיו"? "נו איך אני מתמודדת לבד"? אך אומר לך שמתמודדים, צולחים את "הימים הנוראים", עליות ירידות, ולבסוף, גאים בעצמנו, על השגותינו, עשי לעצמך טוב, עשי מה שאת אוהבת, לא צריך לשם כך בן- זןג, נכון נחמד שיש, אך את לא בעיה, שמחכה לפיתרון, הפיתרון בידייך, כדאי לחיות את החיים האלו, "החיים הם חומר טוב".......... "חיים מושכים חיים", אנו עושות בראש ובראשונה למען עצמנו, כמובן חלילה מבלי לדרוך על אף אחד בדרכינו, את תהיי מאושרת, באם תחליטי בכך, תביטי סביבך על מה שהשגת, זה לכשעצמו יעלה בך חיוך, וזוהי ההתחלה, לכולם יש ימים זיפיתים כאלו,אך מתמודדים, נאחזים בדבר/שניים שעושה לנו את זה. יציאה למקומות שאנו אוהבות, קנייה של דבר שמעלה את מצב רוחנו, יציאיה עם חברות, לא צריך למהר, אף אחד לא מאיץ בנו, זה החופש המוחלט.