שלום

dana1967

New member
שלום

אני רוצה לשאול לדעתכם... הכרתי בחור מקסים דרך חברה משותפת. בחור יפה וחכם שהצליח לגרום לי "לפרפרים" אליהם אני נכספת כבר הרבה הרבה זמן. אבל, הוא דתי. חובש כיפה, שומר שבת. לא שמרן או מרובע באופיו בדיוק להיפך רחב אופקים, "שובב", ואם לא הייתי רואה שהוא חובש כיפה הייתי בטוחה שהוא חילוני בדיוק כמוני (אם לא יותר) בהתבטאות שלו, בדרך מחשבה, ובכל מיני דברים שקשה לתאר אותם בכתב. וזה שהוא מקסים כבר אמרתי? ככה על קצה המזלג... מה דעתכם? היכן הקשיים? יכול להצליח? האמת? נדמה לי שאני יודעת את התשובה. אבל זקוקה לשמוע עוד מכם.
 
תבדקי תתקדמי

כי אני הכרתי מס' זוגות שהתחילו אחד דתי והשני לא ובסופו של דבר חיים יפה מאוד עד היום נישואים אם ילדים ומצאו את השלמות אחד אם השני אז בהצלחה ושיהיה לך רק טוב
 

Rinattt

New member
למה לא?

אפשר להסתדר, הכל תלוי עד כמה שניכם רוצים, אם שניכם רוצים ובוגרים תתמקדו ב"חיה ותן לחיות" אם תקבלי אותו כפי שהוא וכך הוא אותך אז הכל אפשרי. בהצלחה
 
לא פשוט..

הבחור דתי, ואת מן הסתם חילונית, כך שקשר ידרוש ממכם פשרות וויתורים, ויתורים מאוד לא פשוטים, שאני לא יודע עד כמה תהיו מוכנים לוותר.. ואם כבר תוותרו, כמה זמן זה יוכל להחזיק ? כל עוד האהבה תהיה חזקה, יהיה בסדר.. אבל מה יקרה במצב של משבר?..האם הקשר ישרוד? מקריאה ראשונית, נראה כי על אף כל הקשיים, יש לכם נתוני פתיחה לא רעים. ב ה צ ל ח ה !!!!!
 

Rinattt

New member
לאו דווקא נכון קצין...

מכירה הרבה זוגות כאלו, כשאתה מכבד את דרכו של בן זוגך והוא את שלך הכל אפשרי, היא לא חייבת לחזור בתשובה והוא לא חייב לחזור בשאלה על מנת שיסתדרו. ולאו דווקא רק בעיניין הדת, בכל עיניין בחיים, בסה"כ זוגות לא תמיד (או בעצם אף פעם) תואמים לגמרי, לכל אחד יש את העיניינים שלו כידוע לך. פשרות כשזה לא על ויתור ה"אני" שלי - מבורכות כשהן דו צדדיות.
 

a n a t i 3 3

New member
בחיי זוגיות ישנן כל כך הרבה פשרות

גם בין בני זוג שדרך אמונתם זהה! להתחיל קשר עם אדם שאמונתו או דרך עולמו שונה משלך זה נועד מראש לכישלון.
 

Rinattt

New member
מוזר...

אני מכירה הרבה שלא נכשלו
כשישנו רצון ישנה גם דרך...
כמובן שלא מדובר על דוס פינגווין, אלא על שומר מסורת. זו דעתי בכל אופן
 
רינתיתי...

כמובן שזה אפשרי.. מעולם לא טענתי שלא.. מה שכן טענתי, שזה לא פשוט וידרוש לא מעט פשרות משניהם.. יתרה מכך, כתבתי להם שכן ינסו... וכרגע נראה שיש להם יותר יתרונות מאשר חסרונות..
 
רינת, אם חיים יחד , אז לכבד זה..

לשמור כשרות בבית - הפרדת כלים, מזון כשר וכ"ו. שמירת נידה - אף גבר דתי לא יוותר על כך. שמירת שבת - אף גבר דתי לא יסע בשבת ולא יאכל אוכל שבושל בשבת. ועוד ועוד ויתורים שלא מחייבים לחזור בתשובה, אבל אף גבר דתי לא יוכל לחיות איתם. היא צריכה לבדוק , כמה היא מוכנה לוותר ולהקריב. אני אישית לא הייתי יכולה. לוותר על סושי עם שריפס...never!!!
 

N D R

New member
כבר עשרות שנים ידוע שלא צריך

להכניס ת'ראש מספיק להסניף ליד מיטה חולה
 
למרות שאני אופטימי

לא במקרים אלו. תחשבי על השבתות, בעיות הכשרות, ריבים על טלוויזיה בשבת. מוסיקה בשבת. ילדים...מה איתם? נראה לי כמעט בלתי ניתן לגישור. אבל מה אני מבין בכלל
 

mars4

New member
אל תחשבי על כלום

אם יש בינכם אהבה אמיתית כנה ויציבה תמצאו את הדרך לחיות אחד עם השניה למרות ההבדלים בהשקפה ובאורח החיים. בדוק!
 
בואי ניראה....

אין שבתות משותפות - הוא דתי והולך לבית כנסת קבוע לרוב, הורים וכאלה ואת לא תוכלי לישון אצלו בצורה חופשית - כי כל השכנים ישאלו, ייתהו ויחקרו. טוב, אבל זה רק עד החתונה. פשרות מתבקשות - צניעות, כשרות, לא לצאת בסופי שבוע לטיייל - תמיד בבית, בית כנסת, שכנים... בשבילו זה לא משעמם - זו מנוחה - זה למצות את השבתעד תום...בשבילך זה עלול להיות שיעמום היסטרי עד מריטת שיער (רק מעצבים). החלק הכי קשה לדעתי - זה השבתות. החלק האופטימי - יש לי חברה חילונית שנשואה לדתי וטפו טפו טפו מסתדרים, הבית הוא על תקן דתי מסורתי, שבתות, כשרות...היא לובשת מכנסיים וחולצות צנועות... היא אוהבת את בעלה והוא אוהב אותה... אבל המשפחה שלו >>>>>>>>שונאיייייייייייים אותה כי היא 'פרחה שלובשת מכנסיים'. לנסות לא מזיק - בהצלחה
 

destiny36

New member
אם את טיפוס של שבתות

וטיולים..תהיה לך בעיה אבל אומרים שהרצון חזק.אז רק את יודעת.
 

henush7

New member
על קצה המזלג

נכונות לויתורים דו צדדיים הבנה וכבוד הדדי
 
למעלה