שלום...

[הכובענית המטורפת]

שלום...

אני קוראת פה בפורום מדי פעם... אני לא שומעת הרבה מוזיקה.. אבל כשאני שומעת את אביתר בנאי, אני מרגישה שהוא מדבר ושר במקומי. כל מה שאני לא יודעת להגיד... בכל מקרה.. הסתכלי על הפירושים שלכם לשירים... יש את השיר "אקדח". אני לא מסוגלת לשמוע אותו.. הוא נמצא אצלי על המחשב, ואני לא יכולה לגעת בו... אני תוהה אם זה קשה מדי לפרש אותו, ולמה זה לא נעשה. האמת שהייתי מעוניינת לדעת איך אנשים מבינים אותו.

 

[AnGeLiNa JoNsOn]

ברוכה הבאה../images/Emo70.gif../images/Emo140.gif../images/Emo141.gif

קודם כל, אני תמר בת 16, מאבן יהודה ספרי קצת על עצמך

ובכן, היה דיון מעמיק לפני המון זמן על אותו השיר, שכולנו מאוד אוהבים, אני מניחה. הוא לא נמצא ב"יש לי סיכוי להבין", אבל אני אשתדל למצוא לך אותו בארכיון

למה לא מסוגלת לשמוע אותו? קשה מדי? אני אישית התאהבתי בו, ובכלל בדיסק הראשון

ובדיסק השני

והשלישי

השתלבות נעימה!

 

[AnGeLiNa JoNsOn]

הו אני פשוט מלכה../images/Emo47.gif...../images/Emo141.gif

הדיון על השיר "אקדח".

 

[הכובענית המטורפת]

תודה...

כן. השיר קשה לי מדי.. הוא ממש עושה לי צמרמורת.. ובצורה קצת יותר יבשה - מהחלחלה שממש עולה לי בבטן למשמע השיר הזה : אני חושבת שהוא נותן פתחון פה דווקא למי שיש לו יותר מדי. הרבה (לא כזה הרבה) שירים אומנם נכתבו על אונס מהצד שתומך בנאנסת, אבל המציאות היא הפוכה - בדרך כלל ה"אמא" (הסביבה, החברים, המשפחה) של האנס הם אלה שמדברים, והקורבנות שותקות... בדרך כלל השירים האלה הם בדיוק הקונטרה לשתיקה סביב הנושאים האלה. אבל מן הסתם השיר הזה לא מנסה להעביר שום מסר חברתי, ולכן אני לא מסכימה עם עניין החוסר שליטה שמתואר. יותר התחברתי לפירוש הזה. אם מדובר בחוסר שליטה, מדובר בדיוק בחוסר שליטה של המרדף אחרי השגת שליטה... ואולי אני מרחיקה לכת... אולי זה גם ביטוי מאוד קיצוני לתוקפנות רגילה - ואם זה כך אני רק יותר ויותר יתעב את השיר הזה. דווקא בנושא הזה זה מזכיר לי את "כלום לא עצוב", כי בשרשור הזה כולם מתעסקים בגאונות של השיר הזה, שאולי הוא באמת יצירה מצויינת, אבל ההתעסקות השכלית הזאת מראה סוג של אדישות. אני חושבת שכלום לא עצוב קצת מוחה על האדישות הזאת (גם אם היא נראית חסרת ברירה) גם אם זה היה נראה לי יצירה גאונית, אני פשוט לא מסוגלת שלא להצטמרר ממנו. אני לא יכולה להתנתק ולשפוט אותו ללא רגשות. ונעבור להיכרות : אני בת 20 מירושלים.. לא הרבה דברים חודרים לי לנשמה, לא הרבה אומנות, לא הרבה אנשים... אביתר בנאי הוא אחד המוזיקאים היחידים שכן, כמו שאמרתי קודם...