שלום.

One Echoe

New member
שלום.

כרגע סיימתי לדבר עם אח שלי על הנושא הכלכלי בארץ, והוא נשמע די משכנע לגבי ביבי נתניהו. לדעתו ביבי מאוד חיוני למדינה ועושה רק טוב, והשיטה הכלכלית שלו מעולה למדינה ואף יותר. אשמח לשמוע את דעת הסוציאליזם על ביבי, טיעונים נגד השיטה שלו, וכיוצא בכך. כמובן שאגיב ומקווה שיהיה דיון מעניין.
 

eman70

New member
אם "טובת המדינה" נמדדת על פי

הצמיחה הממוצעת או השכר הממוצעף אז הוא צודק. אבל אם זה נמדד על פי טובת כלל האזרחיםף הוא ממש לא צודק. כי מה שנתניהו עושה, זה גורם לצמיחה שנובעת מהתעשרות של חלק מאוד קטן באוכלוסיה, והתרוששות של השאר. למה הדבר דומה? לברכת שחיה עם עומק ממוצע של 2 מטר, אבל שרוב רובה בעומק של 10 ס"מ, ורק חלק קטן הוא בור בעומק של 100 מטר. בברכה כזו אי אפשר לשחות. ובסופו של דבר, זה מביא אותנו למצב של העולם השלישי, בו יש שכבה קטנה מאוד של עשירים מופלגים, בעוד מעמד הביניים מתרושש, ונחלש, ומתדרדר לעוני. (ולמרבה האירוניה, שינוי - המפלגה שחרטה על דגלה את "מעמד הביניים", היתה התומכת בגדולה ביותר של המדיניות האכזרית שפגעה בו). אגב, סילוון שלום-ניר-מוזס, שפתאום הוא נזכר להיות חברתי, כשהיה שר אוצר, לא היה הרבה יותר טוב. חלק גדול מהצעדים האנטי-חברתיים שמיוחסים לביבי (למשל הרפורמה במס, שנותנת אלפי שקלים לעשירים ביותר, גרושים למעמד הביניים, וכלום לעניים) נהגו בתקופת סילוון, ורק יושמו בתקופת נתניהו. רק שסילוון לא ידע למכור את זה כ"כ יפה אידיאולוגית, לכן זה מזוהה עם ביבי.
 

gershon17

New member
שטויות במיץ עגבניות

הצמיחה הגיעה לכל העשירונים פרט לשניים התחתונים. האבטלה שירדה עוזרת במיוחד לחלשים יותר. תציץ בנתוני הלמ"ס לפני שאתה מדקלם מנטרות מטופשות.
 

eman70

New member
תציץ אתה במה שאתה כתבת

מצד אחד אתה כותב שהאבטלה שירדה עוזרת במיוחד לחלשים ביותר. מצד שני בעצמך אתה מודה ששני העשירונים התחתונים דוקא לא נהנו מהצמיחה (ואולי אפילו נפגעו). לא ראיתי את הנתונים, אבל אני מניח שכמו ברפורמות במס של ביבי וסילוון, המצב של העשירונים האמצעיים השתפר בטיפ טיפה, והרוב המוחלט של הצמיחה הגיעה לעשירון העליון. וכמו בדוגמה שקודם, העומק של רוב הברכה עלה מ 10 ס"מ ל10 ס"מ ועוד כמה מילימטרים, ואילו הבור התעמק בעוד כמה מטרים טובים.
 

eman70

New member
אני בטוח נגד הפיכת ההפרטה לדת.

ונגד הפרטת שירותים שהמדינה חייבת לתת לאזרח. למשל שירותי בריאות, חינוך, או להבדיל מאסר. המ שקורה במצב הזה זה שהמדינה משלמת אותו דבר, או אפילו פחות, אבל גם בעלי החברות שזכו במכרזים מרוויחים. אז מאיפה הם מרוויחים? או על ידי פגיעה בתנאי ההעסקה, או על ידי פגיעה בשרותים, או על ידי שילוב של שניהם. אין ניסים, ואין דרך אחרת. כמו כן, אני לא רואה טעם להפריט מונופולים טבעיים. אם יש משהו שבלאו הכי יישאר מונופול, אז בשביל מה להפריט אותו? במה עדיף מונופול פרטי על מונופול ממשלתי? בשביל שהכסף יילך לאיל הון שלא חייב דין וחשבון לאף אחד, במקום אל המדינה שהיא של כולנו? אני גם לא רואה מה הטעם להפריט במחירי הפסד. הפרטה היא מכירת רכוש של כולנו. ואילו קדחת ההפרטה שרוצה להפריט בכל מחיר, אומרת שאנחנו רוצים שייקנו מאיתנו, גם אם זה יהיה במחירים נמוכים מהמחיר הריאלי של החברה הנמכרת. למה? בשם דת ההפרטה (או כי הקונה הוא מקורב של השר, וככה הוא מרפד את כיסו, כפי שקרה בלא מעט מקרים, ולא משנה אם זה מקורבים של נתניהו או של שרון). אני לא נגד הפרטה באופן טוטאלי. למשל אין סיבה שהממשלה תהיה בעלים של בנק. הרי פעם כל הבנקים האלה היו פרטיים (אם כי כדאי לשים לב שהם הולאמו, בגלל שבניגוד למה שהחסידים השוטים של השוק החופשי הבטיחו, הם פשטו את הרגל במשבר מניות הבנקים, והממשלה היתה צריכה להציל אותם בשביל למנוע את התמוטטות המשק). אבל אני גם לא מוכן לקנות את דת ההפרטה של ביבי.
 
אין נכון ולא נכון בכלכלה

ובכן כלכלן גדול אני לא, אולם למדתי משהו על כלכלה ואידיאולוגה. ביבי עשה מספר מהלכים "נכונים" מאד בכלכלה, אולם כמאמר הכותרת אין נכון בכלכלה אלא עמדות אידיאולוגיות והדרך להגיע אליהן. השיטה שביבי מציע מסתכלת על מספרים. היא יוצרת מצב של שוק חופשי ככל האפשר ומתעלמת ממי שלא יכול לרוץ מספיק מהר כדי לעמוד בקצב. התוצאה היא שאנשים מסוימים התחזקו מאד והתעשרו בעוד אחרים נתקעו בדרך והפסידו. מעבר לזה ישנה שאלה כלכלית נוספת. עד כמה המדינה אחראית כלפי אזרחיה. לאחרונה הוחלט להפריט את בתי הכלא בשראל ותכנית וויסקונסין היא למעשה הפרטה של מערכת הרווחה. התרבות העמותות והתנפחותו של המגזר השלישי גם הם מסמנים את ההפרטה של מערכת הרווחה בישראל לידיים חוץ מדינתיות. גם זו לא שאלה כלכלית כי אם אידיאולוגית. אני אישית מאמין שלמדינה אחריות כלפי אזרחיה והיא אנה יכולה להפריט את המערכות שמטפלות באזרחים. התגובה לגבי הפחטת האבטלה היא מצויינת לשמש כדוגמא, הלמ"ס קובע שאנשים חזרו לעבוד, מבט קרוב ראה שהמספר הזה מקורו בחצאי משרות ובמשרות בשכר נמוך שמשאירות את המועסקים בהן במצב כלכלי רע. כך שהם מיצרים רווח והתל"ג עולה (וזה טוב וחשוב מאד) מצד אחד ומצד שני ישנם עדין אנשים רבים מאד שעובדים ועדיין לא מסוגלים לשלם לחוגים וספרי לימוד לילדיהם ובכך מעברים את העוני ואת הפיגור המרוץ הכלכלי לדור הבא. כך שבסכומו של עניין הכלכלה יכולה להיות מאד יעילה ועדין ליצור מדינה שלא היינו רוצים לראות. ואולי כן. זו החלטה ערכית אידיאולוגית ולא רק כלכלית. אלו שרוצים לחזק את הטיעון הימני שלהם יאמרו שזה יותר יעיל (ויתכבנו לנתוני התל"ג בעיקר) בעוד יתעלמו במכוון (או פשוט מכיון שהם לא רואים בזה שאלה כלכלית אלא אידיאולוגית) מנתוני הפערים החברתיים. ובאופן כללי מדע הכלכלה והניהול מגדיר מטרות ואמצעים להשגתן ואלו לא תמיד המטרות הנכונות. מקווה שהתשובה המבולבלת שלי עוזרת לך.
 

goanin

New member
גם מבחן התוצאה מראה

שהכלכלה החופשית היא דרך נכונה, ועדיין הסוציאליסטים הקיצוניים יבלבלו לך ת'שכל. אני לא חושב שקפיטליזם צריך להיות אכזרי. אך הוא בהחלט צריך להיות נוקשה, כי אנשים מטבעם תופסים טרמפ והופכים לפרזיטים אם המדינה דואגת להם כל הזמן בלי חשבון. אני מסתייג מכמה דברים שנתניהו עשה, אבל נוכח המצב הוא היה חייב לעשות כמה דברים כואבים. מבחינתי, אסור לגעת בקצבאות נכות, זקנה, וקרנות פנסיה. המצב הכלכלי הרע הוא בגלל אנשים שחיים על חשבון הקופה הצבורית ועל חשבון השכבות היצרניות (האנשים שעובדים ומשלמים מסים), בעוד שהם לא תורמים כלום. רק הוצאתם של המגזרים האלו לעבודא, ושילובם בכלכלת ישראל, תפתור את הבעיה.
 

eman70

New member
אתה מתכוון לאנשים כמו שרי אריסון

שלא עושים כלום, לא עבדו מימהם בעבודה אמיתית, ירשו את ההון מאבותיהם, שמי יודע איך הם השיגו אותו, ורק חיים על חשבון רבבות העובדים בחברות שלהם? ואגב, כשאתה מדבר על מבחן התוצאה, השאלה היא איך מודדים את התוצאה הזו. כי אותו מצב יכול להראות חיובי בעיני מישהו אחד, ושלילי בעיני מישהו אחר.
 

goanin

New member
אני מתכוון לחרדים בעקר. וגם ערבים.

הם כבר המון אנשים שתהא בענינים. המדינא כבר לא יכולה להרשות לעצמה לטפל בהם ולא לקבל שום תמורה כלכלים מהם. והנה - אנחנו קורסים תחת הנטל.
 

eman70

New member
אני בטוח שבמקום אחר בזמן אחר

היית מתכוון ליהודים.
 
למעלה