שלום..

Amanda Gris

New member
שלום..

חדשה לגמרי פה יש לכם מקום לעוד אחת? איזה מזל שיש סינגלס בעולם כי הוא מתחיל להראות לי כמו תיבת נח בזמן האחרון רציתי לשאול איך גייסתם את האומץ לקום ולעזוב את הארץ לבד יש לי חברים שטוענים שאם היו רוצים לעשות מהלך כזה לא היה מזיז להם לעשות את זה לבד.. אני..זה נראה לי מפחיד נורא להגיע לארץ חדשה בלי משהו לחלוק איתו את זה לאו דווקא בקטע של בן זוג..להפך..הייתי מעדיפה לעבור עם חבר טוב וזה לא הפחד שלא אסתדר..אני מסתדרת יופי בכל מקום (במיוחד באירופה.. בארץ פחות) פשוט הלבד מדאיג אותי אז איך עשיתם את זה? א.
 
הכי קל זה למצוא עוד אנשים שהם לבד

ואז הלבד, כשהוא ביחד, הוא כבר לא כל כך לבד. קפיש? וחוצמזה שלבד זה לא תמיד כזה רע. אני מתה מפחד מזה שיום אחד אני אאבד את הלבד שלי ואז אני אצטרך לתת דין וחשבון לזמן שלי. אני כל כך אוהבת את הלבד שלי. הולכת לאן שבא לי ומתי שבא לי, חוזרת מתי שבא לי (אם בכלל בא לי לחזור), עושה את הבלגאן הפרטי שלי ואת הסדרים הקטנים שלי לדברים הגדולים בחיי. מבזבזת את הכסף שלי על מה שבא לי וגרה איפה שאני רוצה לגור. אני כל כך פוחדת לאבד את הלבד שלי......
 

Amanda Gris

New member
כנראה שיש לי אוברדוז

גם אני לא היתי רוצה לאבד את החופש שלי לעשות ככל העולה על רוחי אבל אני לא רואה את זה ככה.. זה לא חסר לי..החופש..תמיד היה לי ממנו..וגם כשאני בזוג..החופש לא נמנע ממני או מבן זוגי..(הרומנטי או האפלטוני) אני לא אוהבת אנשים מלחיצים אני לא יודעת איך להסביר את זה.. פעם היתי בלונדון לבד..היו לי טיולים נהדרים..ובאמת..עם החופש ללכת לאיבוד בלי שום פרטנר טיול לחוץ שיבכה שכואבות לו הרגלים או שהוא רעב או שטעינו...היה מקסים..אבל בכל פעם שראיתי משהו שהתפעלתי ממנו..העובדה שלא היה לי למי לפנות ולהגיד..ראית???איזה יופי!!! המעיטה את הרגע..לא ברור לי למה.. גם ללכת לקולנוע או לאכול במסעדה לבד עושה לי ממש רע כל השאר ..אין בעיה..אני מעדיפה להיות לבד... ברגיל אני מאוד שבלולית אולי אני סתם חושבת על זה יותר מידי
 
למעלה