שלום

Mooneb

New member
שלום

שלום, טוב לדעת שיש פורום שמנסה להציע תמיכה למשפחות של חולי נפש. לצערי, מאז שניסיתי למצוא עזרה ברשת הסתבר לי שקשה מאוד למצוא את מי לשאול מה לעשות כשיש קרוב משפחה חולה. מצבו של אחי הקטן, שנמצא בתחילת שנות העשרים שלו, התדרדר מאוד בתקופה האחרונה. הוא היה מאושפז בעבר והיה בטיפול תרופתי שנפסק. הוא הפך את החיים של אמי לסיוט בזמן שכל המערכות מתנערות ממנו. המשטרה עוצרת ומשחררת אותו והמערכת הפסיכיאטרית מסרבת לאשפז אותו אישפוז כפוי בגלל שימוש בסמים, מה שמשאיר אותה לבד מולו. מיותר לציין שהוא מסרב לקבל כל טיפול. האם מישהו יכול לייעץ מה לעשות במקרה כזה? תודה, אן
 

סמסרה1

New member
לאן ../images/Emo24.gif

Moonbed זה לא פשוט. בעבר כשהמצב של בני היה בלתי נסבל שקלנו לאשפזו בכפייה. פנינו באופן פרטי לפסיכיאטר שגם המליץ אך אמר , שבני אינו עונה על הקריטריונים לאישפוז בכפייה, והוא הדריך אותנו יזה מכתב לנסח שיהיו בו 3 פרמטרים שכן מאשפזים ומכתב זה צריך לשלוח לפסיכיאטר המחוזי. אנו נסוגונו ברגע האחרון ולא שלחנו המכתב. למזלנו,לבסוף הבן שלנו ביקש עזרה ועכשו מצבו טוב.
 

Mooneb

New member
תודה על התגובה

תודה על התגובה! טוב לראות אנשים שאיכפת להם
אני מניחה שכדאי שאני אתקשר לפסיכיאטר לשאול לגבי זה, לא ידעתי שזה אפשרי. הצרה היא שכבר איבדתי אמון במערכת הפסיכיאטרית. הוא היה בעבר באישפוז כפוי אלא שהחוקים השתנו בזמן האחרון. הוא גם למד לתחמן את הפסיכיאטר ומדגיש את נושא הסמים שהוא לוקח כשהוא מדבר איתו על אף שהוא לא לוקח סמים כבר הרבה זמן. קשה לי להבין איך המשטרה והשירות הפסיכיאטרי ממשיכים לזרוק את הטיפול בו על המשפחה, על אף שברור שהוא פצצה מתקתקת ובסופו של דבר יפגע במישהו. זה פשוט מרתיח ומכעיס.
 

סמסרה1

New member
to Mooneb

בוקר טוב לדעתי רק פסיכיאטר פרטי ,אם אכן ימצא לנכון, שצריך לאשפזו, רק הוא ינחה אותך איך לנסח את המכתב לפסיכיאטר המחוזי. אני לא מאמינה שפסיכיאטר מהקופה יעשה זאת. וכן, אפשר לומר שהכל נופל על המשפחה. אבל חבל לא לטפל, מכיוון, שאם בסופו של דבר הוא יקבל טיפול וישתף פעולה הוא יכול להיות בסדר גמור. אני יודעת שזה לא פשוט.
 

זריחה 2

New member
שלום ../images/Emo140.gif

אז הפרח מוגש לך מהלב ועם חיוך.... אתמול בערב היה ממש עצוב,4 שעות בחדר מיון עם המון תחנונים שתחתום, היא סרבה. התחננתי לרופאה שתסכים לאשפזה,הסברתי לה שבעוד כמה שעות,היא תסתובב לה ברחובות מבלי לדעת ,מבלי להבין,ואנחנו אולי,נאבד אותה. היא גם מסרבת לטיפול תרופתי,וגם היא משתמשת מידי פעם בסמים.. הרופאה התקשרה לפסיכיאטר המחוזי וקיבלה אישור לאישפוז כפוי..(שבועיים) אני כל כך מבינה את המצוקה שלך,ולא יודעת לייעץ לך,ה"שקט" הזה הוא לשבועיים.....היא תשתחרר במצב מצויין,תתפקד נפלא, תמשיך לספר שהיא לוקחת כדורים, (מה שהיא לא!) ואז..שאיפה קטנה מהסם..ובעוד חודשיים.. שוב חדר מיון,שוב תחנונים לאישפוז,והפעם, זה בטח יהיה רופא אחר. כמה אישפוזים צריכים לעבור עד שיבינו שאסור להפסיק את הטיפול התרופתי? כמה דמעות ותחנונים צריכים לגרום להם להבין, שאסור להם גם להשתמש בסמים?
 

Mooneb

New member
../images/Emo24.gif

תודה על הפרח :) אני מבינה לגמרי למה את מתכוונת ועצוב לי לשמוע על היום שעבר עליכם. אני מקווה שהיא תקבל עזרה ומצבה ישתפר. בהחלט אסור להפסיק את הטיפול התרופתי, גם אנחנו למדנו את זה. הסמים זה קללה גדולה למי שלא יציב נפשית ומספיק כל כך קצת בשביל כבר לערער. אצלנו שום דבר לא השתנה. אימא שלי כבר לא מנסה לדחוף לו את הכדורים, הוא ממילא מסתיר אותם בכל מקום ולא לוקח. החג הזה מאוד עצוב לנו השנה.
 
למעלה