שלום

[N E T A 2005]

שלום

בעקבות דיון קצרצר בפורום מיסטיקה רציתי לעלות שאלה- מדוע אנחנו לא יכולים להסתפק בעצמנו? למה כשאנשים אחרים עושים לנו דברים אז זה יותר טוב, ובכלל מדוע האדם פשוט אינו יכול להסתדר לבד?(זו עובדה בסיסית) כאילו הייקום בנויי בצורה שכזו- שלא נוכל לבד,ולכן יהיה טעם שנרצה באנשים. ושלא יהיה הכל ברור,כדיי שיהיה לנו איפה למצוא את הברור. וששניי אנשים יהיו שונים זה מיזה-כדיי שיישאפו להתאחד ולהבין אחד את השני. מה אתם חושבים?

 

[s h i r a n 2 0]

המיתוס של אריסטופנס

"בתחילת ההתפתחות האנושית היו בני האדם עגולים. היו להם שני זוגות ידיים, שני זוגות רגליים, וראשיהם היו בעלי שתי פנים שהסתכלו בכיוונים הפוכים. בני הדם היו עזי מצח, והאלים לא היו מוכנים לשאת את חוצפת. זאוס החליט להענישם באמצעות חצייתם לשניים, ובכך גזר על שני החצאים חיפוש נצחי זה אחר זה.. הזוג הולך לאיבוד בפליאה של אהבה חברות ואינטמיות. "הם נפגשים ונמסים האחד בזרועות רעהו, והתמזגות הזו לגוף אחד היא ביטוי של הצורך הקדמון.. הסיבה שהאדם מטבעו היה בראשיתו אחד, ואנחנו היינו שלמיםן, והדחף לרדוף אחר אותו שלם שקרוי א ה ב ה ". זה יפהייפה , כל מה שאוסיף לא ישתווה לזה..