שלום!

[הכוכב השני מימין]

שלום!

יש לי שאלה... אני מתה על מוסיקת ג'אז, במיוחד על ג'אז ברים.. אני מחפשת דיסקים ושירים טובים, אפילו שמות של להקות או זמרים שטובים בתחום, עדיף מוזיקה ישנה יותר. יש לכם המלצות?

 

[הכוכב השני מימין]

אגב...

עדיף נעימות 'גאז בלי קולות של זמר... בבקשה תעזרו לי...

 

[Harleydude]

היי

קצת קשה להבין בדיוק למה את מתכוונת אבל תנסי לשמוע את אלו John Coltrane Miles Davis Wes Montgomery Art Tatum זה ממש אבל ממש על קצת המזלג ג'אז קלאסי.. אם תאהבי ותרצי עוד יש המון, גם תקשיבי ותגידי מה אהבת יותר ומה פחות וככה גם יהיה יותר קל להמליץ =)

 

[Harleydude]

ו...

ברוכה הבאה לפורום

 

[הכוכב השני מימין]

חח.. תודה...

תודה רבה על ההמלצות.. אני אחפש ואשמע... אגב, המוסיקה של ריי צ'רלס- אף פעם לא שמעתי שיר שלו, אפילו לא אחד ותהיתי האם הוא באמת מדהים כמו שאומרים עליו, ז"ל...

 

[Harleydude]

ריי צ'ארלס

מדהים יותר מכל דבר שאני יכול להגיד עליו. אבל תיגשי למוזיקה שלו בראש נקי, תראי איך את מתחברת, הוא גם עשה הרבה דברים שונים. מעיבודים לביטלס דרך שירים יותר בלוזיים ומוזיקה שחורה במובן הישן של המילה עד לדברים יותר ג'אזיים. מבחינתי - מומלץ פלוס פלוס.

 

[יפתח מ]

האם לדעתך נכון לתת לאנשים להתחיל

מקולטריין? אני הייתי מוצא משהו יותר קליל- אולי הדיסק בוסה של גטץ או אולי איזה סוני רולינס, פול דזמונד. הייתי גם אולי ממליץ להתחיל עם הדיסק חובה של דייב ברובק- טיים אאוט, שיש בו את כל השירים שפשוט חובה לכל מתחיל להכיר. לדעתי פשוט הרבה יותר קל להכיר עם דברים קלילים יחסית ואחרי זה להתקדם לחבר'ה היותר כבדים (קולטריין, פרקר, גורדון וכו').

 

[Raptor Bass]

אתה לא ממליץ להתחיל

עם קולטריין, אבל ממליץ על ברובק? אותו ברובק שכתב את Blue Rondo a la Turk? בוא נאמר שמעטים נגני הג'אז שיותר כבדים מברובק (למרות שגם לו יש דברים קלים יותר לשמיעה). וחוץ מזה, קולטריין לא כזה כבד. קטעים כמו Naima למשל לא כבדים גם למאזין המתחיל.

 

[Harleydude]

תראה

גטץ, רולינס, דזמונד - וואלה מעולים. אבל כיוונתי למשהו יותר "מיינסטרים" בעולם הג'אז לאוזן המתחילה. קולטריין דווקא למרות הלאב סופרים שלו שהוא קשה לעיכול גם לג'אזיסטים כבדים יש לו המון נעימות קלילות ויפהפיות (כמו הדיסק שלו עם מילט ג'קסון לדוגמא). על פארקר בכוונה לא המלצתי כי הוא באמת "חופר" מדי בשביל האוזן המתחילה. לגבי מה שנאמר בהודעה הבאה על ברובק, דווקא בלו רונד זורם לי ויש לו דברים אחרים שהוא משגע בהם את הטיימינג והם פחות קלים לעיכול. למרות שגם כשהוא משגע את הטיימינג הוא אפ פעם לא נשמע לי "too much". יש בו איזה קוליות כזאת שהוא תמיד נשמע לי מרחפ סבבה כזה.

 

[Raptor Bass]

Blue Rondo זה קטע ב-9 שמיניות...

לוקח זמן להתרגל למשקלים כאלו...

 

[יפתח מ]

כן- אבל גם take 5 כתוב בחמישה רבעים

עדיין איכשהו ששומעים את זה אין הרגשה של כבד או חפירה כמו שיש לנו במשקלים שלמים אצל פרקר למשל...

 

[Raptor Bass]

תראה אין ספק שפארקר הוא

אחד המוסיקאים שלוקח הרבה מאוד זמן להתרגל למוסיקה שלהם. אני חושב שזה פועל יוצא מהוורטואוזיות והסינקופציה באילתורים, אבל אחריי שמתרגלים אי אפשר להפסיק. ולא יודע, לי דווקא Take 5 מאוד זורם, היה לי מאוד קל לשמוע אותו ביחס לבלו רונדו... על טעם ועל ריח

 

[Harleydude]

אממ

תראו לגבי פארקר אני רואה שכולנו מסכימים. לגבי ברובק, באמת המשקלים מוזרים אבל זה מה שיפה שכמו שנאמר עליו הוא לא נשמע "חופר" ונשמע תמיד קול וזורם.

 

[יפתח מ]

שאלה...

האם ברובק נכלל ב"קול ג'אז"?

 

[Harleydude]

אני חושב שלא

אמנם קול זה הצד החלש שלי בג'אז (וחבל כי גיליתי שאני מאוד מתחבר לזה) אבל ברובק מבחינה סגנונית לא נשמע לי כנופל לקטגוריה. בכלל ברובק הוא מין חיה מוזרה שלא משתייכת חד-משמעית לשום סגנון ספציפי (לדעתי).

 

[Raptor Bass]

אני מסכים...

ברובק הוא סגנון בפני עצמו.

 

[חלילנית סוררת]

west Coast

היצירות שמדובר עליהן כאן שייכות לזרם הווסט קוסט. בקצרה, התשובה הלבנה לקול ג'אז- מוסיקה הרבה יותר "נקייה", ו...לבנה. וכמובן, שהרוויחה הרבה יותר כסף.

 

[dudester]

5 רבעים עדיין הרבה יותר זורם

מ9 שמיניות לאוזן המתחילה. וגם take five פשוט מנגינה מאוד קליטה, המשקל מאבד את הדגש. מי שמקשיב לזה בתור מתחיל, לא המשקל הוא שתופס את תשומת הלב שלו.

 

[mr oysterhead]

כמו שיפתח אמר

לטייק פייב אין לאנשים בעיה להתרגל והוא בחמישה רבעים. יותר מזה לרוב האנשים זה הקטע שהכי מזוהה עם המושג ג'אז. ואחד הקטעים שהיו הכי פופולריים בתקופת שפל יחסית של הג'אז. ואני אגיד לך יותר מזה, אפילו לאהוד בנאי יש בחמש שמיניות שהיה אחד המושמעים ביותר ברדיו. אין בהכרח קשר בין במשקל של השיר לבין עד כמה הוא קליט.

 

[DrunkGoat]

נכון מאוד!!

מה אתם בסדר?! דייב ברובק לבן! שומו שמיים! כשאנשים מתחילים לשמוע ג'אזיסטים לבנים זה אומר שהם עברו את החלק הטוב באמת של הג'אז...

ג'אז צריך להתחיל מכמה שיותר שחור...! מכאן, אממ, אוסקר פיטרסון יהיה טוב.