gabylevy2003
New member
שלום!!!
טוב, אז נעלמנו לזמן מה, והסיבה כמובן: הרגע הגדול הגיע. בשש בבוקר (עוד 4 שעות וחצי) אנו ממריאים לדרום אמריקה... אז נשתף אותכם ממש על קצה המזלג ממה שעבר עלינו - המסע התחיל מבחינתנו בערך לפני כשלוש שנים. כשראינו שאנחנו חוסכים בקצב לא רע, עלתה השאלה מה לעשות עם הכסף. וכשהגענו לגמר הגדול: טיול או מאית המשכנתא, הטיול לקח בגדול. מאז ניסינו לחסוך כמה שיותר ולחשוב לאן נצא לטייל, כאשר כל רעיון התקבל על הדעת. בנובמבר האחרון גיבשנו דעה ראשונית על טיול סביב לעולם, שיכלול את ספרד, ארה"ב, דרום אמריקה והמזרח הרחוק, וזאת בעצם הייתה הפעם הראשונה שפנינו לפורום הזה. מאז הטיול המאוד אבסטרקטי שהגינו מלכתחילה החל לרקום עור וגידים. נשאלו שאלות, נענו תשובות. המסלול שופץ שוב ושוב. לקראת סוף ינואר סוכם מבנה הטיול והתאריך - חצי שנה דרום אמריקה וחצי שנה הודו, החל מספטמבר. זה באמת נראה מזמן. מאז עוד הספקנו לקנות ציוד לטיול, לטייל איתו בארץ בטרק ראשון, לקרוא המון חומר מעניין ולהסתכל בהמון תמונות מעניינות על דרום אמריקה. הרבה מהחומר (אולי אפילו רובו) כמובן דרך הפורום הזה ועל כך אנו חייבים לכם תודה גדולה. היום, אחרי שנפתרנו מהבית השכור, התפטרנו מהעבודות שלנו, וארזנו את כל הבית שלנו (דברים שקנינו במשך שנים) בארגזי קרטון, אנחנו מוכנים וארוזים לצאת ולראות דברים שחלמנו עליהם כל כך הרבה זמן. וההרגשה? באמת מוזרה. מצד אחד יש מתח, לחץ ממשהו לא מודע שממתין בפתח. הפעם הראשונה. מצד שני יש הרגשה הפוכה של שחרור לחצים. כי היום כבר ברור שאין עוד מה להתכונן. אם בימים האחרונים רצנו ממקום למקום בלחץ אטומי בשביל להשאיר את החיים שלנו בארץ כמה שיותר מסודרים, בעוד אנו יוצאים מוכנים ככל האפשר לטיול, בשעה זו אנחנו כבר ברגע של אחרי. אין עוד לאן לרוץ, ומעכשיו אפשר להרגע. נאאכל מהפירות שקטפנו, ואם יש כאלו שלא הספקנו לקטוף - נסתדר בלעדיהם. אז זהו בינתיים מבטיחים לעדכן מהשטח ככל האפשר ולהנות כל כך הרבה, ככה שיספיק גם בשביל אלו שהשנה נשארו בארץ להתראות!!!
טוב, אז נעלמנו לזמן מה, והסיבה כמובן: הרגע הגדול הגיע. בשש בבוקר (עוד 4 שעות וחצי) אנו ממריאים לדרום אמריקה... אז נשתף אותכם ממש על קצה המזלג ממה שעבר עלינו - המסע התחיל מבחינתנו בערך לפני כשלוש שנים. כשראינו שאנחנו חוסכים בקצב לא רע, עלתה השאלה מה לעשות עם הכסף. וכשהגענו לגמר הגדול: טיול או מאית המשכנתא, הטיול לקח בגדול. מאז ניסינו לחסוך כמה שיותר ולחשוב לאן נצא לטייל, כאשר כל רעיון התקבל על הדעת. בנובמבר האחרון גיבשנו דעה ראשונית על טיול סביב לעולם, שיכלול את ספרד, ארה"ב, דרום אמריקה והמזרח הרחוק, וזאת בעצם הייתה הפעם הראשונה שפנינו לפורום הזה. מאז הטיול המאוד אבסטרקטי שהגינו מלכתחילה החל לרקום עור וגידים. נשאלו שאלות, נענו תשובות. המסלול שופץ שוב ושוב. לקראת סוף ינואר סוכם מבנה הטיול והתאריך - חצי שנה דרום אמריקה וחצי שנה הודו, החל מספטמבר. זה באמת נראה מזמן. מאז עוד הספקנו לקנות ציוד לטיול, לטייל איתו בארץ בטרק ראשון, לקרוא המון חומר מעניין ולהסתכל בהמון תמונות מעניינות על דרום אמריקה. הרבה מהחומר (אולי אפילו רובו) כמובן דרך הפורום הזה ועל כך אנו חייבים לכם תודה גדולה. היום, אחרי שנפתרנו מהבית השכור, התפטרנו מהעבודות שלנו, וארזנו את כל הבית שלנו (דברים שקנינו במשך שנים) בארגזי קרטון, אנחנו מוכנים וארוזים לצאת ולראות דברים שחלמנו עליהם כל כך הרבה זמן. וההרגשה? באמת מוזרה. מצד אחד יש מתח, לחץ ממשהו לא מודע שממתין בפתח. הפעם הראשונה. מצד שני יש הרגשה הפוכה של שחרור לחצים. כי היום כבר ברור שאין עוד מה להתכונן. אם בימים האחרונים רצנו ממקום למקום בלחץ אטומי בשביל להשאיר את החיים שלנו בארץ כמה שיותר מסודרים, בעוד אנו יוצאים מוכנים ככל האפשר לטיול, בשעה זו אנחנו כבר ברגע של אחרי. אין עוד לאן לרוץ, ומעכשיו אפשר להרגע. נאאכל מהפירות שקטפנו, ואם יש כאלו שלא הספקנו לקטוף - נסתדר בלעדיהם. אז זהו בינתיים מבטיחים לעדכן מהשטח ככל האפשר ולהנות כל כך הרבה, ככה שיספיק גם בשביל אלו שהשנה נשארו בארץ להתראות!!!