שלום.
שלום לכולם! טרם התוודעתי לאנשי הפורום, לחתך הגילאים, למצבם המשפחתי, וכו'. רציתי לשאול שאלה.אני נשואה , ובעלי הינו חולה אפילפסיה מסוג גרנד מאל, אינו מאוזן תרופתית.בתור חולים, מי כמוכם עם יותר ופחות התקפים, האם אתם מרגישים דאגה רבה מצד הקרובים לכם בשל מחלתכם? האם זה מעיק, או נותן תחושת ביטחון שהקרובים אליכם דואגים לכם? האם נראה לכם אובססיבי לדעת רוב שעות היום לדעת היכן בעלי והאם הוא בסדר? אשמח לדעת מה אתם חושבים ומרגישים בעניין.
שלום לכולם! טרם התוודעתי לאנשי הפורום, לחתך הגילאים, למצבם המשפחתי, וכו'. רציתי לשאול שאלה.אני נשואה , ובעלי הינו חולה אפילפסיה מסוג גרנד מאל, אינו מאוזן תרופתית.בתור חולים, מי כמוכם עם יותר ופחות התקפים, האם אתם מרגישים דאגה רבה מצד הקרובים לכם בשל מחלתכם? האם זה מעיק, או נותן תחושת ביטחון שהקרובים אליכם דואגים לכם? האם נראה לכם אובססיבי לדעת רוב שעות היום לדעת היכן בעלי והאם הוא בסדר? אשמח לדעת מה אתם חושבים ומרגישים בעניין.
