ברוכה הבאה...לגבי ה"בעיה" שתארת
אני ממש מבינה את הקושי בהתמודדות עם ילד שמכה, מתחצף וזורק חול. זה אכן פוגע בילדים ומכניס אי שקט לפעילות בגן. אולם היתי נזהרת מאד (עם דגש כפול על המילה מאד) מהשימוש במילה "מופרע" (גם אם זה לא בפני הילד או הוריו). ילדים מתנהגים כך,מתוך מצוקה מסוימת (בעיה רגשית-חוסר תשומת לב לדוגמא, בעיה חברתית-עולה חדש לדוגמא, בעיה עיצבית פיזיולוגית-סף גירוי גבוה/נמוך, בעיה שפתית וכו'). וכאן נכנס תפקידך בתור גננת ואשת חינוך שרואה את הילד ורגישה לצרכיו. אני היתי מציעה לך לערוך על אותו ילד תצפיות במהלך שבוע ולראות באיזה מצבים הילד מתפרץ כפי שתארת, מה קורה באינטרקציה שלו עם הילדים, שהוא צריך להגיע למצבי התנהגות כאלה. לגבי החוצפה: בדקי גם את עצמך ואולי נסי לשנות גישה עם הילד. נסי יותר לקבל אותו, ולהבין אותו, בשפה הקצועית אומרים: נסי להכיל אותו. שירגיש בטוח איתך. נסי להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו פסיכולוגית של הגן או המפקחת, אני מאמינה שהן יעזרו לך. ונקודה אחרונה, אומנם אני לא גננת במגזר הציבורי אבל לא ניראה לי שניתן להשאיר ילד בגן בגלל שהוא לא יודע נימוסים והליכות. בהצלחה ואשמח לשמוע איך מתקדם קרני