טוב, אז ככה
קודם כל אני לא חושבת שאני דוגמא מייצגת לכל חברי הפורום כי אני נמצאת פה ממש קצת זמן- חודש בערך. אני גרה בגרמניה, ואני שונאת את המקום הזה, 1.היום הראשון היה נוראי. תמיד בסרטים כשמישהו לחוץ הכל נעשה מטושטש מסביבו, והוא שומע בליל של קולות? אז ככה אני הרגשתי. כאילו, אני גם לא יודעת את השפה טוב. - שתבין שהיום לקח לי לעשות שעורי בית בהסטוריה שעתיים כי אני עובדת עם תרגומון . אני יודעת שעכשיו אני מקטרת אבל כשיהיה לי טוב - בתקווה שאי פעם אכיר פה מישהו ואשתלב פה- אז אני אפסיק לקטר. תקרא את ההודעה האחרונה שלי ותבין למה אני שונאת את הבית ספר הזה במיוחד. 2.לא שוחחתי ממש עם מישהו על המצב בארץ כי אין לי עם מי לדבר. אני עוד לא מכירה אותם ולא נראה לי שהם רוצים להכיר אותי. 3. כרגע זה המצב העכשוי שלי- ניסיתי לשכנע שוב פעם את אבא שאני אלמד בבית ספר באנגלית, אבל הוא לאמוכן לשמוע על זה- הוא אומר שבאוטובוס יקח לי איזה שעתיים כל בוקר במקרה הטוב, והוא לא מוכן שאני אסע באוטובוסים פה בעיר. מוניות זה מלא מלא כסף, וזה לא רלוונטי. ובאוטו זה לוקח שעה אם הוא יסיע אותי וזה אומר שכדי להיות בעבודה ב 8 בבוקר הוא יצטרך לצאת ב 6 , שאני אהיה שעה קודם בבית ספר ואז ליסוע שעה שוב פעם חזור לעבודה , כי העבודה שלו פה זה 15 שעה נסיעה מהבית ספר שלי. והוא לא רואה שום סיבה שאני לא אשתלב וכל הבלה בלה בלה הזה, אני בכיתי וטרקתי את הדלת , והוא צעק עלי שאני אתבגר, אז כרגע אנחנו לא מדברים אחד עם השני- כאילו אני לא מדברת איתו. זהו
2. האם שוחחתם פעם עם מישהו על המצב בארץ? אם כן איך הוא הגיב? 3. ספרו על המצב העכשווי הכללי שלכם. מקווה שיהיה לכם כוח לכתוב, אבל אותי זה פשוט מעניין...
