שלום
- פותח הנושא SkyRo
- פורסם בתאריך
לא דיברתי על התעסוקה, למרות שאתה צודק
המצב בשוק (גם בארה"ב וגם בישראל) לא מזהיר. אבל הנקודה שלי הייתה שהוא לא יהיה בהכרח חייב ללמוד מההתחלה (תואר שלם נוסף) כדי להיות עורך דין בניו יורק לדוגמא. הוא גם לא צריך למצוא תעסוקה כדי לעבור את בחינות הלשכה במדינת ניו יורק, למרות שזה לא יזיק.
המצב בשוק (גם בארה"ב וגם בישראל) לא מזהיר. אבל הנקודה שלי הייתה שהוא לא יהיה בהכרח חייב ללמוד מההתחלה (תואר שלם נוסף) כדי להיות עורך דין בניו יורק לדוגמא. הוא גם לא צריך למצוא תעסוקה כדי לעבור את בחינות הלשכה במדינת ניו יורק, למרות שזה לא יזיק.
מכיוון שאני מכיר את תחום עריכת הדין לעומק
אני אומר לך שיש אנשים שלומדים את התואר במשפטים שלהם בארץ, עושים בחינות לשכה בניו יורק, ומצליחים למצוא עבודה מכובדת מאוד שם. כמובן שמדובר באנשים שהם עילויים ועם קורות חיים מרשימים. אין ספק שזה נדיר, אבל זה קיים. אם השואל ישאל אם כדאי לו לסמוך על זה, כמובן שאגיד לו שלא.
אני אומר לך שיש אנשים שלומדים את התואר במשפטים שלהם בארץ, עושים בחינות לשכה בניו יורק, ומצליחים למצוא עבודה מכובדת מאוד שם. כמובן שמדובר באנשים שהם עילויים ועם קורות חיים מרשימים. אין ספק שזה נדיר, אבל זה קיים. אם השואל ישאל אם כדאי לו לסמוך על זה, כמובן שאגיד לו שלא.
Gidi Shemer
New member
בנוסף, יש גם נסיבות מיוחדות שמסלול כזה
יכול להיות יתרון. לי אישית אין שום נסיון בתחום, אבל כן מכיר בחור שעבר לפה כעורך דין (נספח לאשתו שעשתה דוקטורט), עשה את ה bar בניו יורק ודווקא קיבל הצעת עבודה מחברה ישראלית עם שלוחות אמריקאיות שחיפשו מישהו בסגנון שיודע גם ״ישראלית״ אבל יכול לעבוד בארה״ב.
כל זה כמובן לא מעיד על שוק ותחרות ושום דבר בסגנון אלא רק בא להאיר שיש לפעמים נישות שאנחנו פחות מודעים להן.
יכול להיות יתרון. לי אישית אין שום נסיון בתחום, אבל כן מכיר בחור שעבר לפה כעורך דין (נספח לאשתו שעשתה דוקטורט), עשה את ה bar בניו יורק ודווקא קיבל הצעת עבודה מחברה ישראלית עם שלוחות אמריקאיות שחיפשו מישהו בסגנון שיודע גם ״ישראלית״ אבל יכול לעבוד בארה״ב.
כל זה כמובן לא מעיד על שוק ותחרות ושום דבר בסגנון אלא רק בא להאיר שיש לפעמים נישות שאנחנו פחות מודעים להן.
ראה תשובתי לקיפי
בעצם המשפט האחרון שלך זו בדיוק הנקודה. אין ספק שכל שילוב אפשרי של נסיבות קיים (גם אם נדיר), אבל השאלה היא האם אפשר לסמוך על זה.. השאלה היא האם זו הדרך המיטבית.. השאלה היא האם יש דרך טובה יותר מהאחרות כי היא יעילה יותר, זולה יותר, בעלת סיכויים יותר טובים להצלחה וכדומה.
 
אם אני צריך להמליץ למישהו מה לעשות, תמיד אמליץ על הדרך שיש לה את הסיכויים המירביים להצליח.
בעצם המשפט האחרון שלך זו בדיוק הנקודה. אין ספק שכל שילוב אפשרי של נסיבות קיים (גם אם נדיר), אבל השאלה היא האם אפשר לסמוך על זה.. השאלה היא האם זו הדרך המיטבית.. השאלה היא האם יש דרך טובה יותר מהאחרות כי היא יעילה יותר, זולה יותר, בעלת סיכויים יותר טובים להצלחה וכדומה.
 
אם אני צריך להמליץ למישהו מה לעשות, תמיד אמליץ על הדרך שיש לה את הסיכויים המירביים להצליח.
חברה חברה..
תמיד יש counter-example.. תמיד יש exception to the rule.. אבל בפורום שבו אנו מייעצים לאחרים על מסלולם העתידי, אני חושב שנכון שנמליץ על מה שאנחנו חושבים שהוא the path of least resistance, או המסלול עם הסיכויים הרבים ביותר להצלחה.
 
וקיפי - לא ידעתי את זה, אבל לצורך העניין מה שעשית מדהים לא רק כי הגעת למשרה כזו בקנדה, אלא כי בהרבה תחומים אפילו לקבל משרה *בארץ* בלי תקופה בחו"ל זה קרוב לבלתי אפשרי.
תמיד יש counter-example.. תמיד יש exception to the rule.. אבל בפורום שבו אנו מייעצים לאחרים על מסלולם העתידי, אני חושב שנכון שנמליץ על מה שאנחנו חושבים שהוא the path of least resistance, או המסלול עם הסיכויים הרבים ביותר להצלחה.
 
וקיפי - לא ידעתי את זה, אבל לצורך העניין מה שעשית מדהים לא רק כי הגעת למשרה כזו בקנדה, אלא כי בהרבה תחומים אפילו לקבל משרה *בארץ* בלי תקופה בחו"ל זה קרוב לבלתי אפשרי.
מהבחינה הזו היה יותר קל לקבל משרה בקנדה מאשר בארץ
בארץ, מכל המקומות שפניתי אליהם באחד הציעו לי להיות עמית הוראה (=מורה מן החוץ). במקום השני הסכימו לקבל אותי לראיונות וביקור לא פורמליים למרות שגם לי וגם להם נראה שעל פניו ההתאמה בינינו לא טובה, אבל הבהירו חד-משמעית שאם בכ"ז יקבלו אותי תקופה של לפחות שנה בחו"ל תהיה תנאי לקביעות.
בטורונטו לעומת זאת, המקום בו עשיתי את הפוסט לא ממש שינה להם ומה שהיה משמעותי זה החמישה מאמרים שיצאו ממנו... יחד עם זאת היה גם אלמנט של מזל בעניין: הם חיפשו מישהו שיוכל לעזור לפתח וללמד בתוכנית חדשה שתכננו באותו זמן בדיוק בתחום שלי, ויצא שהייתי האדם הנכון בזמן הנכון.
אבל, באופן כללי אתה כמובן צודק (לכן אמרתי שהסיכוי הוא אפסי אבל לא אפס)
בארץ, מכל המקומות שפניתי אליהם באחד הציעו לי להיות עמית הוראה (=מורה מן החוץ). במקום השני הסכימו לקבל אותי לראיונות וביקור לא פורמליים למרות שגם לי וגם להם נראה שעל פניו ההתאמה בינינו לא טובה, אבל הבהירו חד-משמעית שאם בכ"ז יקבלו אותי תקופה של לפחות שנה בחו"ל תהיה תנאי לקביעות.
בטורונטו לעומת זאת, המקום בו עשיתי את הפוסט לא ממש שינה להם ומה שהיה משמעותי זה החמישה מאמרים שיצאו ממנו... יחד עם זאת היה גם אלמנט של מזל בעניין: הם חיפשו מישהו שיוכל לעזור לפתח וללמד בתוכנית חדשה שתכננו באותו זמן בדיוק בתחום שלי, ויצא שהייתי האדם הנכון בזמן הנכון.
אבל, באופן כללי אתה כמובן צודק (לכן אמרתי שהסיכוי הוא אפסי אבל לא אפס)
estee from ynet
New member
You were vry lucky
I know many Canadian/American lecturers at the University of Toronto with PhDs from top North American universities, who have not only published articles, but books too. They work part-time at U of T as well as at other Toronto/out-of-town universities. They constantly beg their students to complete the evaluations so that the courses that they teach would get renewed for the following semesters.
I know many Canadian/American lecturers at the University of Toronto with PhDs from top North American universities, who have not only published articles, but books too. They work part-time at U of T as well as at other Toronto/out-of-town universities. They constantly beg their students to complete the evaluations so that the courses that they teach would get renewed for the following semesters.
estee from ynet
New member
very
לגבי המזל- בהחלט
אני לא מתכחש לעובדה שזה עזר לי לקבל את המשרה.
מהצד השני, את קצת מערבבת תפוחים ושזיפים: יש תחומים שבהם לא מקובל לפרסם ספרים אלא מאמרים בכתבי עת, ויש גם תחומים שבהם עיקר הפרסום הוא מאמרים בכנסים (מדעי המחשב). בתחום שלי אני יכול בשקט להיות Full Professor בלי לפרסם אף ספר (למרות שהתחלתי עכשיו לעבוד על הצעה לספר). ובמאמר מוסגר- קראתי כמה ספרים שהתבססו על דיסרטציות בתחומים קשורים לשלי- כולל כמה שנחשבים למשמעותיים- ולא נפלתי מהכסא. אפשר היה להרגיש בקריאה שמדובר בדוקטורט שעובד לספר. אז זה שמישהו פרסם ספר לא מרשים אותי מראש...
וזה שסיימו דוקטורט באוניברסיטאות מובילות יכול לחזק את הטענה שהמקום בו עשית את הדוקטורט פחות חשוב מהנתונים האישיים, למרות שאני מניח שזה גם (ואולי בעיקר) קשור למזל
אני לא מתכחש לעובדה שזה עזר לי לקבל את המשרה.
מהצד השני, את קצת מערבבת תפוחים ושזיפים: יש תחומים שבהם לא מקובל לפרסם ספרים אלא מאמרים בכתבי עת, ויש גם תחומים שבהם עיקר הפרסום הוא מאמרים בכנסים (מדעי המחשב). בתחום שלי אני יכול בשקט להיות Full Professor בלי לפרסם אף ספר (למרות שהתחלתי עכשיו לעבוד על הצעה לספר). ובמאמר מוסגר- קראתי כמה ספרים שהתבססו על דיסרטציות בתחומים קשורים לשלי- כולל כמה שנחשבים למשמעותיים- ולא נפלתי מהכסא. אפשר היה להרגיש בקריאה שמדובר בדוקטורט שעובד לספר. אז זה שמישהו פרסם ספר לא מרשים אותי מראש...
וזה שסיימו דוקטורט באוניברסיטאות מובילות יכול לחזק את הטענה שהמקום בו עשית את הדוקטורט פחות חשוב מהנתונים האישיים, למרות שאני מניח שזה גם (ואולי בעיקר) קשור למזל
estee from ynet
New member
They are well-known in their fields
They are also being quoted and referred to regularly by others in their field of expertise. Regarding the publication of a book – you are correct. One of them published his book based entirely on his dissertation.
One professor who I was referring to and whose work is known worldwide, has just promised her students to give the entire class an extra 1% on their final grade if at least 80% of them complete the evaluation…
They are all constantly looking for funding for their projects, and they are worried.
On the other hand, I know an American Yale-educated professor (he has just retired) who had been the head of a major department at U of T for years, and he left it all in order to return to the US for a much lower position at a private and lesser-known university. I heard from other professors at the department that people were heart-broken at U of T when he left.
They are also being quoted and referred to regularly by others in their field of expertise. Regarding the publication of a book – you are correct. One of them published his book based entirely on his dissertation.
One professor who I was referring to and whose work is known worldwide, has just promised her students to give the entire class an extra 1% on their final grade if at least 80% of them complete the evaluation…
They are all constantly looking for funding for their projects, and they are worried.
On the other hand, I know an American Yale-educated professor (he has just retired) who had been the head of a major department at U of T for years, and he left it all in order to return to the US for a much lower position at a private and lesser-known university. I heard from other professors at the department that people were heart-broken at U of T when he left.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.