שלום

F R E A K O U T

New member
שלום

רציתי לספר משהו ושתגיבו לי עליו הנה: נכנסתי לפורום שלכם למרות שאני ממש מפחד מהדברים האלה אחרי שקראתי כמה סיפורים שלכם התחלתי לחשוב על סבתא רבא שלי שנפטרה בחופש הגדול הזה ממחלה לא כל כך ברורה ואני לא הספקתי להגיד לה שלום ישבתי בכורסא שלנו בסלון שלי ואמרתי לעצמי בלב "סבתא עם את כאן תני לי סימן רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך ושאני מתגעגע ואני מקווה שעכשיו את רואה אותי ואת כל המשפחה (רואה הכוונה לממש רואה כי היא התעוורה לפני 10 שנים בערך שהייתי בן 3) ועוד כל מיני דברים..." אח"כ התחלתי להרגיש מוזר וניסיתי להתרכז במשהו חזק חזק (משהו שלא ידעתי מה הוא) ופתאום הכלב שלי נבח וקפץ מהכורסא בריצה מהיייירה משהו בלב קפץ לי... נרגעתי והתרכזתי שוב... פתאום היד שלי נעלה לבד לאוויר והאצבעות שלי התחילו לזוז כאילו מישהו מלטף אותן, אח"כ ניסיתי להוריד את היד והרגשתי התנגדות כאילו יש משהו סביב היד. אחרי כמה זמן הההרגשה עברה ופתאום משום מקום נפלה לי על היד שערת ראש לבנה לגמרי (סבתא שלי שנפטרה היו לה רק שערות לבנות בוהקות על הראש והשערה הזאת הייתה נראית שלה) אחרי שהסערה התחילה ליפול היא נהייתה איטית הסתכלתי עליה וברגע שהיא נגעה לי ברגל היא נעלמה... אני מתחיל להאמין ברוחות וחיים אחרי המוות... תגובות בבקשה..... ועוד סיפור קצרצר: יש ללי ציור בסוף המסדרון, הייתי צריך ללכת להביא ספר מהחדר שלי שבסוף המסדרון שהלכתי במסדרון הסתכלתי סתם ככה על התמונה וראיתי משהו מסתכל עלי או מישהו וניסיתי להתמקד בו או בזה ואז זה או הוא נעלם וניהיה מן חלק מהציור... עוד תגובות ותדה מראש...
 
וואו, תשמע, זה כבר ברמה של תקשור

עם ישויות שהוא מעבר לסיאנס- הוא נפשי, ואתה הגעת אל הדרגה הנפשית הגבוהה שבה אתה יכול ממש לתקשר, דבר שאני מעולם לא הצלחתי לעשות. האם אתה מפחד מלעשות את זה שוב?
 

F R E A K O U T

New member
באמת?

אתה חושב שממש תיקשרתי איתה? ואני לא מפחד לעשות את זה שוב, אבל אחרי שה"מקרה" הזה קרה הרגשתי כאילו אבן הוסרה לי מהלב וכאילו היא עכשיו שלווה ועזבה אותי ואת המשפחה כל המבוגרים כולם הספיקו להגיד לה ממש שלום ליד הגופה הם דיברו איתה ובכו אני לא יכלתי לעמוד בזה וגם אחותי היא כתבה לה מכתב ארוך שהקריאו בלוויה אני לא אמרתי כלום... אחרי שקראתי פה והבנתי בערך שרוחות לא עוברות לעולם הבא אלא עם כן הן לא השלימו עם המוות או לא סיימו משימה חשובה שהיו צריכים לעשות... הרגשתי כאילו זה היה הדבר האחרון שהיא הייתה צריכה לעשות ושעכשיו היא תוכל לעלות לגן עדן (בטוח גן עדן... היא הייתה אישה פשוט מושלמת פעם אפילו פרצו לה לבית והיא עיוורת לא ראתה גנב אבל היא שמעה... ומה היא עשתה? קראה לו הביאה לו 50 שקל הסבירה לו שמה שהוא עושה לא בסדר ושהיא מקווה שמצבו ישתפר והוא הלך בלי לקחת שום דבר חוץ מ50 שקל) ושהיא עכשיו שלווה ושלמה עם עצמה... ועוד משהו בלילה (שוב, אני מפחד מדברים כאלה) חשבתי שני לא יוכל להירדם אחרי שרק ניזכרתי שניה בהרגשה שסבתא שלי שלווה נרדמתי בלי לנסות לישון בכלל ומוזר זה שאני זוכר מה הדבר האחרון שחשבתי עליו לפני השינה וזה אף פעם לא קורא לי... אני מניח שהצלחתי לתקשר איתה בגלל שהיה לה רצון לתקשר איתי יכול שעם התיקשור שאתה ניסית לעשות הרוח פשוט כבר סיימה את העבודה שלה כאן ולא רצתה שום קשר עם עולם החיים אבל זה מה שאני חושב אני לא מבין בזה כלום ובכל זאת אני מרגיש שכן אשמח עם תלמדו אותי עוד על תיקשור עם רוחות.. תודה מראש, עמית.
 
לפי דעתי מה שקרה לך זה פשוט נפלא..

ביחוד כשזו סבתא וזה כל כך אמיתי ובא מהלב,זה היופי בתיקשור היכולת לראות את העולם שמעבר לא כמשהו זר ומפחיד אלא כמשהו שהוא בעל תובנה,לזכור שרוחות הרפאים היו פעם יצורי אנוש כמונו וכעת הם זקוקת לעזרה,אני אישית מאמינה שלעזור לרוח רפאים זה בגד מעשה חסד. שלך חנה גונן
 
למעלה