שלום
היי כולן!
מאוד קשה לי לכתוב פה, אבל תמיד עוזר להוריד דברים מהלב.
כבר כמה זמן שאני לא בטוחה מה אני מרגישה לבנות, אני גם נמצאה בחבורה כזאת שיש כמה הומואים ובי וזה די ברגיל אצלינו, אבל בכל זאת מאוד קשה לי להתמודד עם השאלה הזאת עם עצמי ולספר את זה להם, ובגלל זה לא דיברתי על זה כמעט עם אף אחד.
מה שקרה לאחרונה שדי הדגיש את זה, זה שהתאהבתי עד מעל הראש בחברה הכי טובה שלי. היינו במשך בערך שנה החברות הכי טובות שיש, היא היתה הראשונה בעולם שהרגשתי שמשקיעה בקשר כמוני ושאני יכולה להיות איתה ביחד ימים שלמים בלי שהיא תמאס עלי אפילו קצת ובלי שנריב, וגם אם כן אז תמיד ברוח טובה וברצון כנה ואמיתי לפתור את זה. והכי חשוב שהיא באמת הצחיקה אותי והבינה את ההומור המפגר שלי, ובו בזמן יכלתי לדבר איתה על הדברים הכי עמוקים בלי להרגיש אף פעם שהיא מבקרת אותי. היא היתה מדהימה, הבנאדם הכי מתאים לי שאי פעם פגשתי. ואז באיזשהו שלב הבנתי שמבחינתי זה יותר מזה. ושאני מחפשת את הקרבה שלה כל הזמן. ואת המגע שלה. ושאני משווה כל אחד שמתחיל אתי אליה. ושהם לא מגיעים לקרסוליים שלה.
וסחבתי את זה אצלי הרבה זמן. דיברתי על זה עם החבר הכי טוב שלי (שהוא גם גיי במקרה), כדי להוריד את זה מהלב, וזה עזר לזמן מסויים. אבל היא בנאדם שמסתגר כשרע לו, והיתה לה איזה תקופה פחות טובה והיא היתה נורא מכונסת וזה עשה לי את המוות. והבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה בלי שהיא תדע מה אני באמת מרגישה. היא גם עמדה לעבור לחו"ל אז חשבתי שזה זמן טוב להוריד את זה מהלב.
ואז אמרתי לה את זה. האמת שכתבתי לה את זה, בשיר עם חרוזים. כי זה מאוד אני. וכי זה היה נראה לי דבר טוב לעשות כדי להוריד מהכבדות של הבשורה. (מה שהסתבר כדבר לא טוב כל כך בדיעבד, אבל כולם חכמים בדיעבד).
והיא לא דיברה אתי. חודש. לא הגיבה. ואני הייתי בתקופה לחוצה בצבא. וזה היה נורא. בכיתי המון. וכתבתי לה הודעות שבבקשה רק תגיד משהו. וחודש היא בקושי אמרה מילה.
בסוף דיברנו לפני שהיא עזבה והמצב לכאורה חזר לקדמותו. וחשבתי גם שהמשכתי הלאה. יכול להיות שהמשכתי הלאה, אבל אני עדיין מאוד מתגעגעת אליה וקשה לי עם זה שהמילים שאמרתי לה, שהן מילים כל כך יפות לדעתי, גרמו לה לכזאת תגובה נוראית. כי היא אהבה אותי באמת, אז למה לא ככה? כמו שאני אהבתי אותה?..
עכשיו אני לא בטוחה אם זה היה כי היא היתה היא, או כי היא היתה בחורה. ובאופן כללי קשה לי לברר את זה כי אני מאוד מפחדת מזה.
זה הסיפור שלי עד כה. תודה על ההקשבה
היי כולן!
מאוד קשה לי לכתוב פה, אבל תמיד עוזר להוריד דברים מהלב.
כבר כמה זמן שאני לא בטוחה מה אני מרגישה לבנות, אני גם נמצאה בחבורה כזאת שיש כמה הומואים ובי וזה די ברגיל אצלינו, אבל בכל זאת מאוד קשה לי להתמודד עם השאלה הזאת עם עצמי ולספר את זה להם, ובגלל זה לא דיברתי על זה כמעט עם אף אחד.
מה שקרה לאחרונה שדי הדגיש את זה, זה שהתאהבתי עד מעל הראש בחברה הכי טובה שלי. היינו במשך בערך שנה החברות הכי טובות שיש, היא היתה הראשונה בעולם שהרגשתי שמשקיעה בקשר כמוני ושאני יכולה להיות איתה ביחד ימים שלמים בלי שהיא תמאס עלי אפילו קצת ובלי שנריב, וגם אם כן אז תמיד ברוח טובה וברצון כנה ואמיתי לפתור את זה. והכי חשוב שהיא באמת הצחיקה אותי והבינה את ההומור המפגר שלי, ובו בזמן יכלתי לדבר איתה על הדברים הכי עמוקים בלי להרגיש אף פעם שהיא מבקרת אותי. היא היתה מדהימה, הבנאדם הכי מתאים לי שאי פעם פגשתי. ואז באיזשהו שלב הבנתי שמבחינתי זה יותר מזה. ושאני מחפשת את הקרבה שלה כל הזמן. ואת המגע שלה. ושאני משווה כל אחד שמתחיל אתי אליה. ושהם לא מגיעים לקרסוליים שלה.
וסחבתי את זה אצלי הרבה זמן. דיברתי על זה עם החבר הכי טוב שלי (שהוא גם גיי במקרה), כדי להוריד את זה מהלב, וזה עזר לזמן מסויים. אבל היא בנאדם שמסתגר כשרע לו, והיתה לה איזה תקופה פחות טובה והיא היתה נורא מכונסת וזה עשה לי את המוות. והבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה בלי שהיא תדע מה אני באמת מרגישה. היא גם עמדה לעבור לחו"ל אז חשבתי שזה זמן טוב להוריד את זה מהלב.
ואז אמרתי לה את זה. האמת שכתבתי לה את זה, בשיר עם חרוזים. כי זה מאוד אני. וכי זה היה נראה לי דבר טוב לעשות כדי להוריד מהכבדות של הבשורה. (מה שהסתבר כדבר לא טוב כל כך בדיעבד, אבל כולם חכמים בדיעבד).
והיא לא דיברה אתי. חודש. לא הגיבה. ואני הייתי בתקופה לחוצה בצבא. וזה היה נורא. בכיתי המון. וכתבתי לה הודעות שבבקשה רק תגיד משהו. וחודש היא בקושי אמרה מילה.
בסוף דיברנו לפני שהיא עזבה והמצב לכאורה חזר לקדמותו. וחשבתי גם שהמשכתי הלאה. יכול להיות שהמשכתי הלאה, אבל אני עדיין מאוד מתגעגעת אליה וקשה לי עם זה שהמילים שאמרתי לה, שהן מילים כל כך יפות לדעתי, גרמו לה לכזאת תגובה נוראית. כי היא אהבה אותי באמת, אז למה לא ככה? כמו שאני אהבתי אותה?..
עכשיו אני לא בטוחה אם זה היה כי היא היתה היא, או כי היא היתה בחורה. ובאופן כללי קשה לי לברר את זה כי אני מאוד מפחדת מזה.
זה הסיפור שלי עד כה. תודה על ההקשבה