שלום

[כמהאפשר]

שלום

אני לא יודעת מי ראתה,
אתמול נמחקה כאן הודעה שכתבתי.

בוואלה, תחת המדור "תרבות ובידור" עלתה כתבה. "צפו: תכנית על אשה שמחצה תינוק למוות" ותמונה של אישה כבדת משקל.
לפי שיקולי ההנהלה ההודעה נמחקה מפני שזה עורר תחושות לא פשוטות במנהלת.

כמובן שאני מבינה, ואני תוהה- כיצד דבר כזה מתפרסם תחת מדור תרבות ובידור?
כיצד זה לא אסון? כיצד זו לא טרגדיה?
לא נכנסתי לכתבה, ויכול להיות שבאמת היה שם משהו בידורי, לא קשור כלל. אך בתמונה של כתבת הווידאו נראתה אישה כבדת משקל(ברמה מסוכנת, לא בריאה) ועל פי הכותרת זה לא נשמע כמו משהו הומוריסטי.
אז איך, איך זה "בידור"?
ומה עושים עם דבר כזה?
והעולם שותק?
וכולם ממשיכים הלאה, ליום למחרת בלי להניד עפעף כי "כן, זה עצוב, כן זה נורא אבל אין מה לעשות, ככה זה בעולם היום"?

מה לעזאזל הולך כאן?(לא כאן בפורום. כאן בעולם..)

 

[someone343]

מסכימה איתך..

עצוב לשמוע שהכל נלקח כה בקלות, ומקרים מצערים משתבצים תחת קטגוריה של בידור, אינני יודעת על מה מדובר בכתבה מכיוון שלא נתקלתי בה אך נשמע מזעזע אם זהו הסיפור המפורש וכך הוא מתבטא לציבור..

 

[קולדון]

*כאן נמחקה הודעה* שימו לב!

אפשר וחשוב לנהל דיונים בפורום, אבל בלי לאבד את הרגישות והכבוד למקום.

 

[כמהאפשר]

בטעות. העתקתי את התוכן כמו שהוא. הודעה מתוקנת

קולדון, חיכיתי לתגובה למסר עוד אתמול, שאלתי כמה שאלות באופן אישי ככה.. יכול להיות שאני לא מקבלת מסרים ממך?

כתבתי שהלכתי לחפש לך את הלינק בגוגל.
ומצאתי את הכתבה.

זה מה שכתוב-
"עוברת מסך: האשה שהתיישבה על תינוק והרגה אותו
הביזאר: TLC תשדר ספיישל טלוויזיוני על רוצחת במשקל X

רשת TLC תשדר ב-10 באוקטובר ספיישל טלוויזיוני מיוחד על סיפורה של מיירה רוזאלס – אישה במשקל של כ Xן שנאשמת שרצחה את אחיינה בן השנתיים לאחר שהתיישבה עליו. התוכנית עוקבת אחר מאבקה המשפטי של רוזאלס כמו גם אחר מאבקה הבריאותי. בפרק נראים רופאים שמספרים על מצבה הבעייתי, משפטנים שתוהים האם זריקת הרעל תצליח בכלל להמית אותה וגם רוזאלס עצמה שמביעה חרטה על מה שקרה. טלוויזיה במיטבה."


ואני שאלתי- איך זה לכל הרוחות בידור?
איך זה תחת הכותרת של בידור או תרבות? איך?!...

 

[קולדון]

הגבתי לך על המסרים..

 

[כמהאפשר]

יואו, אז כנראה לא קיבלתי..

כי במסר הראשון(אתמול), כתבתי "אבל, אולי זה מה שקשה שם..
אז איפה אפשר לדבר על משהו כזה?
אני יכולה לכתוב או לתאר את זה ללא התמונה?

כאילו..
ומה עושים עם דבר כזה?

מה, הם פשוט ימשיכו לעשות דברים כאלה וכולם ישתקו?
כי "כן, זה נורא"?

לאן אנחנו הולכים, לאן העולם הולך??"

והיום ביקשתי אם תוכלי לשלוח שוב את ההודעה שנמחקה, שאדע מה כתבתי(כי גם אתמול בעצם לא שלחת את ההודעה שנמחקה), כדי שאוכל להעתיק במדויק- כי באמת שפשוט עשיתי העתקה מהתוכן באינטרנט.

יכול להיות שזה משהו בתפוז?

 

[קולדון]

אוקיי..

כתבתי בתגובה שאפשר ויכול להיות מעניין לפתוח דיון בנושא, עם שמירה על התקנון כמובן

אני רואה שהסתדרת עם ההודעה המחוקה ומצאת את התוכן באינטרנט..

 

[כמהאפשר]

כן, אבל כמובן שביקשתי את התמיכה שלך

זה בעצם מה שעניין אותי אתמול.
זאת אומרת הדיעה והמחשבות שלך..

 

[קולדון]

הדיעה שלי...

אני מסכימה איתך. כלומר, כמובן- איך אפשר לראות את הכתבה הזו ולא להזדעזע?
לא קראתי את הכתבה, אני לא יודעת אם היא עשתה את זה בכוונת תחילה, או לא... בכל מקרה- סיפורים הם בדרך כלל יותר מורכבים.

זה שזה מעניין את הציבור? ברור שזה יעניין. אנשים מתעניינים בכל מה שצהוב קצת, בכל מה שיוצא דופן וקיצוני.
באופן אישי זה לא מזעזע אותי יותר מדברים אחרים שקורים בעולם.
אני חושבת שהעולם הזה הוא קשה, ואכזרי ומעפן.
מצד שני, אני בוחרת לחיות כאן ולקחת חלק בכל זה. אז כנראה שהרצון שלי לחיות יותר גדול מהסלידה שיש בי אל מול הזוועות שבעולם.


אני חושבת שלאנשים כמונו, עם סף רגישות גדול יותר.. חשוב לדעת לשמור על שריון עבה יותר מול העולם. אם כל דבר יזעזע אותך, לא תצליחי לתפקד כאן.
ואיכשהו, אני תמיד מגיעה לאותה מסקנה והיא- שהחיים שווים.
זה תמיד מסתדר לי עם זה שהחיים הם לא לנצח, הם מתנה זמנית. אפשר לחיות כאן את הזמן שיש, ומי שרוצה להקדיש אותו למלחמות למען צדק חברתי זה יפה ומבורך. אישית, אין לי את היכולת להכיל כל כך הרבה. אני עושה מה שאני יכולה ונותנת את מה שיש לי לתת, וזה נע סביב מעגל האנשים שנמצאים סביבי באופן קבוע (גם וירטואלית)
אבל ברמה הגלובאלית, אני לא כאן בשביל כל העולם.
ובהתאם לזה אני גם מרגישה פחות חזק אל מול דברים כללים כאלו שקורים רחוק ממני.

 

[כמהאפשר]

אז זה בעיקר מה שביקשתי לשאול..

בפורמט אישי יותר, מה שקצת התביישתי לשאול בפורום.

מה שהכי בלט או נגע בי במה שכתבת זה "חשוב לדעת לשמור על שריון עבה יותר מול העולם."
את מצליחה לעשות את זה?
ואיך? איך את עושה את זה, איך הדרך לזה?
כלפי חוץ או גם בפנים, בתוכך, "על אמת", עם עצמך, כאשר את מתרחקת מהסיטואציה, חוזרת הביתה?

 

[קולדון]

אני מתרחקת מזה מלכתחילה.

אני משתדלת להתרחק באופן כללי מכל מה שעושה לי רע, כל מה שאני מודעת אליו, בכל אופן.

אני חושבת שיש אנשים שיש להם את השריון הזה שמגן עליהם באופן טבעי, אצלי זה ככה. אני לא באמת צריכה להתאמץ כדי להפעיל אותו, אולי מערכת ההגנה הטבעית שלי פועלת טוב.. או משהו כזה.

אבל בגדול... בגלל שאני מודעת לרגישות שלי, אני בוחרת בקפידה רבה את המקומות שאני מגיעה אליהם, מקומות עבודה, האנשים וחברים שלי. אלו תחומים שאני לא מתפשרת עליהם ולא משנה לי מה, לא משכרות גבוהה ולא נוחות אחרת.

אמממ... אני לא ממש יכולה להרגיש בנוח להיות במקום שיש בו אנשים שאני לא אוהבת. אז אם אני לא חייבת, אני נמנעת. יש אנשים שיפגעו ממני כתוצאה מכך, אבל זה המחיר שאני שמחה לשלם כדי להרגיש טוב.

אז בגדול.. האסטרטגיה שלי להתרחק מהאש, ולהשתדל להתרכז בעצמי ובדברים שעושים לי טוב.
פעם חשבתי שזה מאוד אגואיסטי מצידי, והיום אני יודעת שכשאני מרגישה טוב וחזק ובריא, אני משפיעה לטובה על כל מי שמסביבי.. ככה שזה פתר לי את הנקודה הזו..

 

[levshavur]

לכמה אפשר .

שלום לך
אני חושבת שלמרות שלא ראיתי את הכתבה זה מזעזע ולמרות שיש לי שריון עבה אני לא יכולה להישאר אדישה וקשה להאמין שמשהו כזה יכול לקרות...
אני חושבת שלשים את זה בתרבות ובידור זה מטומטם וחסר רגש.אם כבר הייתי שמה את זה במדור החדשות...
כשסיפרתי את זה לבעלי בהתחלה הוא צחק חשב שאני ממציאה רק כשאמרתי לו שזה אמיתי הוא נדהם...
לבשה