שלום
אני מחפשת במה "לשפוך", אני פחות מחפשת תמיכה, יותר כיווני חשיבה מרעננים על החיים שלי מזווית של אדם חיצוני. משהו שישפוך אור אחר על המתרחש...
אני עברתי ועודני עוברת ארועים עמוסים ומעמיסים בחיי, רובם טראומתיים עד להחריד, עד שלעיתים אפילו קשה לדמיין שנפלו בחלקו של אדם אחד ובפרק זמן יחסית קצר (המחשבה על עצמי בגוף שלישי לפעמים מורידה מתחושת העומס המכביד. (
יחד עם זאת, וכנגד כל הסיכויים, אני ממשיכה בדרכי קדימה, נלחמת בנסיבות, כשהבעיה המהותית היא שכמעט ואין לי את מי לשתף במה שעובר עלי.
לרוב, אותם האנשים המעטים שלהם אני חושפת את סיפור חיי (בחלקים, ובמינונים מדודים, כדי לא לגרום להם לבהלה) נתקפים בהלם, לא מאמינים שאני עברתי/עוברת כאלה דברים...
האם יש לי כאן מקום?
אני מחפשת במה "לשפוך", אני פחות מחפשת תמיכה, יותר כיווני חשיבה מרעננים על החיים שלי מזווית של אדם חיצוני. משהו שישפוך אור אחר על המתרחש...
אני עברתי ועודני עוברת ארועים עמוסים ומעמיסים בחיי, רובם טראומתיים עד להחריד, עד שלעיתים אפילו קשה לדמיין שנפלו בחלקו של אדם אחד ובפרק זמן יחסית קצר (המחשבה על עצמי בגוף שלישי לפעמים מורידה מתחושת העומס המכביד. (
יחד עם זאת, וכנגד כל הסיכויים, אני ממשיכה בדרכי קדימה, נלחמת בנסיבות, כשהבעיה המהותית היא שכמעט ואין לי את מי לשתף במה שעובר עלי.
לרוב, אותם האנשים המעטים שלהם אני חושפת את סיפור חיי (בחלקים, ובמינונים מדודים, כדי לא לגרום להם לבהלה) נתקפים בהלם, לא מאמינים שאני עברתי/עוברת כאלה דברים...
האם יש לי כאן מקום?
