מבחינה צורנית, מה שבין נקודה לנקודה
(או סימן אחר שיכול לבוא בסוף משפט – שאלה, קריאה, שלוש נקודות וכו'). זו הגדרה די גסה, אבל ברורה לעין ומעשית היא מתקיימת ברוב הפעמים (אם כן או לא זה גם תלוי בהגדרה התחבירית למשפט). מבחינת התחביר ה"קלאסי" במשפט חייבים להיות נושא ונשוא (או לכל הפחות נשוא; לנושא מותר להיות חסר) ויכולים להיות גם יותר מאחד; אבל בפועל, בשפה הטבעית, זה לא בהכרח נכון (לרוב כן, אבל לא ב-100%) ויכולים להיות מבעים תחומים צורנית שאינם "משפטים" (אבל שוב, תלוי מי מגדיר ואיך).