שלום

[אדוונ]

שלום

אני כבת 16 ואין לי חברות, יש לי חבר שהוא גם החבר הכי טוב שלי מיזה שנים ואני מרגישה תלותית בו..יותר מידיי. אין לי קשר טוב עם המשפחה שלי.. ומבחינתי הכי גרוע שאני לא הולכת לתיכון בתדירות. אני בתיכון אקסטרני וממשיכה לא ללכת הרבה, אני לא יודעת מה לעשות כדיי לעשות לי חשק ללכת, אני גם לא יעבור בגרויות כנראה אבל יש לי סיבות למה אני לא אוהבת ללכת לתיכון הרמה של האקסטרני מאוד נמוכה וזה לא דורש ממני מאמץ להשקיע או לעשות משהו.. יש תלמיד שבוהה בי כול שעות השיעורים,זה נורא לא נוח המנהל מציק לי, כל הזמן מנסה לדבר איתי והמנהל מסתכל עליי בצורה מינית (הוא מסתכל לי הרבה על החזה) תמיד לא הייתי הולכת בסדר קבוע לתיכון, אבל עכשיו מלבד הבעיות המשפחתיות, מלבד התלות לחבר נוספו סיבות לא ללכת והסיבות האלה נורא מקשות עליי, אני לא יודעת מה לעשות

 

[גרא.]

אדוונ,חוסר החשק שלך ללמוד,מוכר ושכיח מאד

בגילך.אכן גיל ההתבגרות אינו קל ורצוף שינויים רגשיים,הורמונאליים וחברתיים.בדרך כלל בתיכון רגיל במצב כזה אפשר לפנות לקבלת סיוע ליועצת ביה"ס.מה שלא בטוח שקיימת באותה צורה בבי,ס שלך.ובכל זאת נסי לשאול אם יש ,ואם כן עלייך להפגש איתה.התלונה שלך על מנהל בי"ס הזה, היא סוג של הטרדה מינית פסיכית.כל זמן שהוא רק מסתכל,אין מה לעשות.אם הוא יעז לעזות צ צעד נוסף,בשביל זה יש משטרה. הקשר עם המשפחה שוב בגיל הזה,לרוב בעייתי.אין הבנה והתחשבות מצד ההורים החוששים ודואגים לפעמים יותר מדי.אם אפשר היה לקייים איזה שהיא שיחה ביניכם,זה היה עוזר.מה שכן,נסי לקנות להם ליום ההולדת או יום הנישואין שלהם במתנה את ספרו שלאבנר זיו "התבגרות" בבקשה שיקראו אותו שכן יש שם הסבר מצויין להורים על מה שעובר עלייך ועליהם שעה שהבת שלהם,כלומר את,נמצאת בגיל ההתבגרות.לעיתים קריאה באמת בספר הזה,עוזרת להורים להבין ולהתקרב יותר למתבגרים.