שלום

[זו רק אני וזה בסדר]

שלום

בהתלבטות אם לגשת לטיפול או לא.כבר שנים שאני מרגישה שאני צריכה זאת ורק כעת יש לי את היכולת לממן אך הבושה עוצרת בעדי ופתאום אינני מרגישה שום צורך כשאני חושבת על בקשת עזרה..כבר כמה ימים שאני בסדר...ועדין תמיד יהיו את הימים הדיכאונים ואת ההורים שמשגעים ברמות על.. לא יודעת מה לעשות ואם כבר ללכת על זה איך?לאן פונים?מה אומרים? אני בטוחה שאשחק אותה שם גיבורה כזו מול כולם אני כלכך חזקה..אני מפחדת לצאת טטיפשה כי בתחלס אינני כזו שרואים עליה את האמת,את הדיכי הזה שרודף...מפחדת שהם לא יאמינו שאני צריכה...לא יודעת מה לעשות

 

[ברם אולם]

זה בסדר שזו את...

- ראי,הפחד מפני טיפול

זו הרגשה טבעית משום שיש בפנינו נעלם גדול,בעיקר בגלל שאיננו יודעים עדיין לקראת מה אנחנו הולכים.אך תוך שתיים שלוש פגישות ראשונות מגלים ש"השד" בכלל לא נורא כל כך,אלא מעניין ביותר. הנקודה החשובה ביותר לפני שהולכים לטיפול,וגם כמובן לגבייך הוא - להיות נחושים שרוצים לעבור זאת,כי נקודת מוצא זו תורמת להצלחת התהליך.במידה ויש איזו שהיא התנגדות פנימית,העסק לא יעבוד כראוי .מדוע,משום שטיפול הוא תהליך חושפני נפשית ורגשית ולמעשה הוא סוג של בדיקה פנימית עמוקה בה המטופל חייב לשתף פעולה עם המטפל כדי שהתהליך יתקדם ויצליח.זה מסע בחיים תרתי משמע,אך הוא מעניק למטופל חוויה מיוחדת במינה,שמלמדת אותו להכיר את עצמו באמת ובתמים,ומשם נוצרת גם הצמיחה האישית שיכולה לשנות הוויות בחייך לחיוב רב. כל העניין הזה תלוי בשניים - בך ובמטפל/ת ,שגם חשוב שתהיה ביניכם כימייה / התאמה אישית טובה. "בסדר" ,חישבי על עצמך,עזבי את המתרחש בסביבתך הקרובה,התדייני עם עצמך והחליטי.וכמו שכבר כתבתי,החשוב ביותר בעניין,זו ההשלמה שלך לעשות זאת - DO IT

ובהצלחה.

 

[גרא.]

זו רק אני וזה בסדר,אף פעם לא תדעי מה יקרה

בטיפול אם לא תגיעי אליו,אם לא תתנסי במפגש כזה.הבושה,חוסר הוודאות ,הפחדים בפני מה שיהיה,בפני נראות שלך על ידי המטפל,כל הרגשות האלה,נמצאים אצל כמעט כל אחד הזקוק לטיפול,שעדיין לא התנסה.מה יהיה? מה יקרה איתי? איך אוכל לספר על עצמי? עוד ועוד.ההתמודדות עם הרגשות המעכבים לעיתים תחילת טיפול,היא באחריות המטפל.מטפל מנוסה מודע ומכיר היטב את הרגשות האלה,וכאיש מקצוע מיומן,אמור להיות מבין,תומך,מבין ואמפטי.וכשזה קורה,הפגישה הראשונה עשוייה לזרום וליצור עד כמה שאפשר מהר אקלים טיפולי,מרגיע ומעורר אמון.פסיכולוג קליני מומחה את יכולה למצוא בקופת החולים שלך,לכל קופת חולים שיש רשימת פסיכולוגים מומחים שבהסדר איתה .כלומר הקופה משתתפת בעלות שכר שעת טיפול על 160 ש"ח במשך 30-60 שעות לפי העניין,כשעלייך להוסיף סכום דומה לערך למטפל.יש כמובן פסיכולוגים קלינים בשוק הפרטי,אלא ששם עלות שער שעה כפול ואולי יותר מזה.מאחר וההתלבטות שלך מעידה למעשה על החלטה להתחיל טיפול אלא שאת מאד פוחדת מזה,כדאי שתעזרי בבן משפחה,חברה טובה וכדומה בכדי לאזור את האומץ הנדרש לעשות את הצעד הראשון,למצוא מטפל.משם,הוא כבר יוביל אותך.

 

[זו רק אני וזה בסדר]

תודה...

אין לי את מי לשתף ואפילו מפחדת מתגובותיהם של משפחתי...וחברה אין קרובה...

ממש מתביישת לפנות לקופת חולים..זה מפחיד אוףףףףף.. לא הבנתי את המשפט הזה כשעלייך להוסיף סכום דומה לערך למטפל?

 

[באדי תות]

רק הצעה

מתחברת לדברים שכתב גרא החששות וההתלבטות הם טבעיים לגמרי תלכי לפגישה אחת ותראי איך זה מרגיש לך בהצלחה

 

[גרא.]

זן רק אני וזה בסדר],הקופה מסבסדת 160 ש"ח

שהיא משלמת למטפל,ועליך להוסיף לו עוד כ-160 ש"ח. בהצלחה.