רילוקיישן + משפחה לזמן קצוב לא מומלץ
ראשית, לבת זוגתו אין עבודה ואולי גם אין רישיון לעבוד כי הוא היחיד לו החברה דאגה לרישיון עבודה. הילדים לא מכירים את המנטליות ואת השפה וגם האישה לא וגם הבעל לא, המשמעות שנובעת מכך היא שליצור קשרים עם אנשים כשאתה יודע מראש שאתה שם לשנתיים גם כן מהווה בעיה. כך שכל המעבר לחו"ל לזמן קצוב יורגש כ"הממ..... כמה זמן נשאר לנו להיות כאן?" ו"האם שווה לי בכלל להתחיל ליצור קשרים כשבמילא אני עוזב עוד שנתיים...?!?" ו"האם שווה לי ללמוד את השפה?!?" ו"אולי פשוט ניקח את הכל כחוויה מרגשת". ואז אתה/את מוצא/ת את עצמך במצב של "וואו כל המשפחה שלי בארץ וכל החברים שלי בארץ והלוואי ויכולתי עכשיו לרדת לקפה השכונתי עם החבר/ה שלי ולהסתובב סתם ברחוב מבלי שאצטרך להתחיל לחפש חברות/ים חדשות/ים כי במילא אני עוזב/ת עוד שנתיים". אילו הוא היה לבד זה משנה את התמונה לחלוטין. אתה מבין למה אני מתכוונת? ומה כ"כ רע בכפר סבא, אני חושבת שזו אחלה עיר.
ראשית, לבת זוגתו אין עבודה ואולי גם אין רישיון לעבוד כי הוא היחיד לו החברה דאגה לרישיון עבודה. הילדים לא מכירים את המנטליות ואת השפה וגם האישה לא וגם הבעל לא, המשמעות שנובעת מכך היא שליצור קשרים עם אנשים כשאתה יודע מראש שאתה שם לשנתיים גם כן מהווה בעיה. כך שכל המעבר לחו"ל לזמן קצוב יורגש כ"הממ..... כמה זמן נשאר לנו להיות כאן?" ו"האם שווה לי בכלל להתחיל ליצור קשרים כשבמילא אני עוזב עוד שנתיים...?!?" ו"האם שווה לי ללמוד את השפה?!?" ו"אולי פשוט ניקח את הכל כחוויה מרגשת". ואז אתה/את מוצא/ת את עצמך במצב של "וואו כל המשפחה שלי בארץ וכל החברים שלי בארץ והלוואי ויכולתי עכשיו לרדת לקפה השכונתי עם החבר/ה שלי ולהסתובב סתם ברחוב מבלי שאצטרך להתחיל לחפש חברות/ים חדשות/ים כי במילא אני עוזב/ת עוד שנתיים". אילו הוא היה לבד זה משנה את התמונה לחלוטין. אתה מבין למה אני מתכוונת? ומה כ"כ רע בכפר סבא, אני חושבת שזו אחלה עיר.